שוק אמיתי למטבע וירטואלי

אולי יעניין אותך גם

מומחים רבים סבורים שביטקוין, אמצעי התשלום הדיגיטלי והנכס הוירטואלי שבשנים האחרונות מאתגר את התעשייה הפיננסית והמשפטית, משמש בעיקר להשקעה ספקולטיבית. כך לפי נייר עבודה שפורסם מוקדם יותר השנה בחסות המסלקה הבינלאומית SWIFT (ארגון-הגג העולמי לתקשורת פיננסית בין-בנקאית). גם היו"ר לשעבר של הפד האמריקאי, אלן גרינספן, הביע בעבר עמדה זו. מנגד, נייר עבודה שפורסם לאחרונה בחסות הבנק המרכזי של קנדה צופה שככל שהסחר במטבע הוירטואלי יהיה נפוץ ומקובל יותר, כך הוא יהיה חשוף פחות לתנודות שמקורן במשקיעים ספקולנטים. 
 
כך או כך, בתקופה האחרונה נראים ניצנים של הידוק הפיקוח והאכיפה הרגולטוריים על העיסוק בביטקוין. מגמה זו באה לידי ביטוי בין היתר בישראל, בארה"ב ובאירופה. לדעתנו יש בכך  משום השלמה של רגולטורים עם העובדה שמטבע קריפטוגרפי אינו עוד תופעה חולפת וכי הסדרה חוקית שלו היא בלתי נמנעת.
 
בקיץ האחרון חוקקה הכנסת את חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016. החוק נועד להסדיר באופן מקיף את פעילותם של נותני שירותי מטבע ונותני שירותי אשראי חוץ-מוסדי בדרך של פיתוח ענף השירותים הפיננסיים החוץ-מוסדיים ויצירת חלופה למערכת הבנקאית בתחום זה. הגדרות החוק החדש קובעות כי "מטבע וירטואלי" (כפי שקרא לו המחוקק)  הוא בין הנכסים הפיננסיים שמתן שירות בהם טעון רישיון ונתונים לפיקוח. 
 
עם זה, החוק החדש לא מגדיר ולא מפרש מה נחשב ל"מטבע וירטואלי". הוא מותיר דילמה פרשנית דווקא במקום בו מתבקשת ודאות פרשנית. גם הדיונים שנערכו בכנסת בהליך חקיקת החוק לא הבהירו את כוונת המחוקק בעניין. דברי ההסבר להצעת החוק מפרטים בצורה לאקונית כי הכוונה "היא לאפשר למפקח לפעול ולפקח גם על שוק השירותים הפיננסיים שאינם בנכסים מוחשיים, או באמצעים כספיים סטנדרטיים, שוק אשר עדיין נמצא בחיתוליו וצפוי להתפתח בשנים הקרובות". אפשר לשער אפוא שהביטקוין עמד לנגד עיני המחוקק בעת שפעל להרחיב את הפיקוח על "מטבע וירטואלי". הוראות החוק המסדירות את עיסוקם של נותני שירותים פיננסיים (לרבות אלה העוסקים לכאורה ב"מטבע וירטואלי") ייכנסו לתוקף ב-1 ביוני 2018, לכל המוקדם.
 
מוקדם יותר השנה קבע בית משפט פדרלי בניו-יורק כי הביטקוין הוא "אמצעי כספי", שמשמעותו כי מי שסוחר בביטקוין כדרך עיסוק חייב ראשית להצטייד ברישיון מתאים מטעם הרשויות. החלטת בית המשפט נמסרה במסגרת הליך מקדמי בכתב אישום פדרלי שהוגש נגד אתר החליפין לביטקוין coin.mx (שבינתיים נסגר) ומפעיליו לשעבר, על עבירות הלבנת הון, הונאה ושוחד. ההחלטה אמנם מקדמית ואינה מחייבת בתי משפט אחרים, אך בה-בעת מבהירה כי מי שמפעיל עסק אמריקאי להעברות כספיות בביטקוין כפוף לחובת רישוי לפי הדין הפדרלי בארה"ב. יש בהחלטה זו דימיון להלך המחשבה בחוק הישראלי החדש. 
 
גם האיחוד האירופי צפוי להדק את הפיקוח על מי שמטפלים במטבעות וירטואליים כדרך עיסוק. בקיץ החולף פרסמה נציבות האיחוד האירופי הצעה לתיקון הדירקטיבה האירופית למאבק בהלבנת הון. התיקון מציע להכפיף למשטר איסור הלבנת הון הן פלטפורמות העוסקות בחליפין בין מטבעות וירטואליים למטבעות רגילים והן פלטפורמות המעניקות שירותי ארנק במטבעות וירטואליים. גופים אלו יחויבו בנקיטת אמצעים למניעת הלבנת הון באמצעות מטבעות וירטואליים, לרבות דיווח מתאים לרשויות על עסקאות חשודות הנעשות במטבעות וירטואליים. 

המגמות הללו מהוות קריאת כיוון בלתי נמנעת שרבים צפו שהיא תתרחש. לדעתנו אין היא משקפת התייחסות שלילית מצד המחוקק כלפי ביטקוין ומטבעות קריפטוגרפים אחרים, אלא הפנמה כי מכשירים פיננסיים אלה הם 'כאן כדי להישאר' ומהווים חלק אינטגרלי מהמציאות הפיננסית בעידן הטכנולוגי המודרני. בעינינו, אלה דווקא אותות המעידים על מגמה להפיכת מטבעות וירטואלים לכשרים בעיני החוק. טמונה בהם גם הזדמנות לדיאלוג בין תעשיית המטבעות הוירטואלים לבין המערכת הרגולטורית.

מאמר זה נועד לצרכים אינפורמטיביים כלליים בלבד ואינו מתיימר למצות את כל הוראות הדין וההמלצות המשפטיות בעניין. אין להסתמך על האמור בו כעצה משפטית ואין לראותו כחוות-דעת משפטית.