חוק זכויות יוצרים החדש

אולי יעניין אותך גם


ביום שני, 19.11.2007, התקבל בקריאה שניה ושלישית בכנסת חוק זכות יוצרים התשס"ח-2007, אחרי דיונים שארכו שנים. זוהי מהפכה בדיני הקניין הרוחני בישראל: בתוך שישה חודשים מפרסומו של החוק ברשומות (הווה אומר, במחצית 2008) יבוטל חוק זכויות יוצרים הנוכחי שהוא בן כמעט מאה שנים. החוק הקיים, ששורשיו באנגליה של 1911, נוהג בישראל מאז

בשנת 1924 באמצעות דבר המלך במועצתו. עם השנים תוקן מדי פעם ועשה את עבודתו נאמנה. לראיה, הוא השכיל להגן עם השנים על רדיו, טלוויזיה, תוכנות מחשב ואינטרנט, שאיש לא העלה בדמיונו כשנחקק.

לא נוכל לסקור כאן את כל השינויים שמציג החוק החדש. על קצה המזלג, אלה כמה מהבולטים שבהם:

זכויות חדשות

לראשונה בישראל מכיר החוק במפורש בשתי זכויות יוצרים חדשות – (א) הזכות הכללית ליצור יצירה נגזרת, שהיא יצירה המבוססת על יצירה קודמת (לדוגמה: המחזת ספר); (ב) העמדה לרשות הציבור שהיא "עשיית פעולה ביצירה כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה אליה ממקום ובמועד לפי בחירתם". לדוגמה, הצבת היצירה באינטרנט.

העתקה זמנית

העתקת יצירה דורשת יצירת עותק מוחשי שלה. העתקה כוללת איחסון של היצירה באמצעי אלקטרוני או באמצעי טכנולוגי אחר וכן העתקה ארעית של היצירה. העתקה ארעית כזו יכולה לכלול, לדוגמה, טעינת תוכנה לזכרון לגישה אקראית (RAM) של מחשב. החוק מבהיר עם זאת, שאם מטרת ההעתקה היא לאפשר שימוש אחר כדין ביצירה ואין לעותק ערך כלכלי משמעותי משל עצמו, ההעתקה הזמנית מותרת. כך, לדוגמה, טעינת תוכנה לזיכרון לגישה אקראית לצורך שימוש בה או תיקונה בידי מי שמורשה לכך, לא ייחשבו אסורים.

שימוש הוגן

הורחב התחום המותר ל"שימוש הוגן" ביצירה, שבהתקיימו לא ייחשב להפרת זכויות יוצרים בה. אם בעבר היתה רשימת השימושים המותרים סגורה – מעתה ואילך זוהי רשימה פתוחה. במלים אחרות, אין מגבלה מראש מה ייחשב לשימוש הוגן. כבעבר כוללת רשימת השימושים לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה ודיווח עיתונאי. אליהם צורפו הבאת מובאות והוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך (במלים אחרות: העתקת חלק מיצירה על-ידי מוסד חינוכי יכול שתחשב, בהתקיים נסיבות נוספות, לשימוש הוגן באותה יצירה). כעת מובהר כי הרשימה מובאת על דרך הדוגמה ובידי בתי המשפט נתונה האפשרות לקבוע שימושים הוגנים נוספים.

תוכנת מחשב

נוסף לחוק סעיף חדש הקובע מה מותר לבצע בתוכנת מחשב. זהו סעיף מפורט במיוחד ואלה עיקריו – מותר להעתיק תוכנה לצרכי גיבוי; לשם תחזוקה של עותק מורשה של התוכנה או לצורך מתן שירות למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנה (לדוגמה: טכנאי מחשב רשאי להעתיק תוכנה לתקליטור כדי לתת באמצעותו שירות למי שרכש רישיון שימוש כדין באותה תוכנה); מותר להעתיק תוכנה גם כדי ליצור יצירה נגזרת ממנה לשם תיקון שגיאות בה, כדי לבצע בדיקת אבטחת המידע בתוכנה וכדי להשיג מידע הדרוש כדי להתאים את פעולת התוכנה לפעולתן של תוכנות ומערכות אחרות.

פיצויים בלא הוכחת נזק

לבטח אחד השינויים המשמעותיים בחוק. החוק הקיים קובע כי הפיצויים לא יפחתו מ- 10,000 ₪ ולא יעלו על 20,000 ₪ לכל זכות שהופרה. התוצאה היתה העדר שיקול דעת לבית המשפט שהתבטא, לדוגמה, בפסיקת 10,000 ₪ בגין העלאתה של תמונה לאתר אינטרנט למשך 20 דקות, גם לאחר שהוכח לבית המשפט שלו היה הצלם תובע את נזקו האמיתי, היה הפיצוי מתמצה ב- 400 ₪ בלבד. החוק החדש מטשטש את האבחנה בין פיצוי בלא הוכחת נזק לפיצוי רגיל: ראשית, אין סכום מינימום לפיצוי וסכום התקרה בגין כל הפרה הועלה ל- 100,000 ₪; שנית, נקבע מה רשאי בית המשפט לשקול בקובעו את הפיצוי – היקף ההפרה, משכה, חומרתה, הנזק הממשי שנגרם לתובע להערכת בית המשפט, הרווח שצמח לנתבע ומאפייני פעילותו של הנתבע. כל אלה שיקולים מובהקים בעת אומדנו של נזק ממשי...

הזכות המוסרית

זוהי זכות היוצר ל'קרדיט' על היצירה בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין וכן זכותו שלא ייעשה ביצירה סילוף, שינוי או פעולה פוגענית אם הם עלולים לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר. נקבע במפורש כי הזכות אינה חלה בתוכנת מחשב, מכאן שחברות טכנולוגיה יכולות לשנות את התוכנות שהן מפתחות מבלי לחשוש שעובד יצירתי יטען כי נפגעה זכותו המוסרית. זכות זו, קובע החוק, היא אישית ואינה ניתנת להעברה אף אם הועברה זכות היוצרים ביצירה. בנוסף, אם שונתה היצירה או סולפה ובית המשפט מצא שהפעולה היתה סבירה בנסיבות העניין, לא ייחשב הדבר להפרה של הזכות האמורה.

הבעלות ביצירה מוזמנת

בעוד שהעיתונות הקדישה לעניין זה כתבות רבות, תוצאת מאבקם של היוצרים היא שהחוק משמר בעיקרו של דבר את הדין הנוכחי: הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה מוזמנת הוא היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת עם המזמין במפורש או במשתמע.

העברת זכות יוצרים ומתן רישיון

הענקת רישיון לשימוש בזכות יוצרים, או העברת הזכות לאחר, היתה חסרת תוקף עד כה, אלא אם נעשתה בכתב ובחתימת בעל הזכות. החוק החדש ביטל את הצורך בחתימה וקבע שמסמך בכתב הכרחי רק כאשר החוזה מעביר זכות יוצרים או מעניק 'רישיון 'ייחודי' (זהו רישיון המעניק זכות לעשות את אחת הפעולות המסורות באופן בלעדי לבעל הזכות, כדוגמת העתקה או ביצוע פומבי ובה בעת מגביל את בעל הזכות מלעשות, או מלתת רישיונות דומים לאחרים).

מי רשאי לתבוע בשל הפרת זכות יוצרים

עד כה, רק בעל זכות יוצרים רשאי היה להגיש תביעה. לכן, אם לדוגמה חברה שהיא בעלת רישיון ייחודי לשדר בישראל משדר טלוויזיה מסוים רוצה היתה לתבוע מי ששידר את המשדר בניגוד לזכותה – לא היתה יכולה לעשות כן בכוחות עצמה. מעתה קובע החוק שגם בעל רישיון ייחודי רשאי להגיש תביעה כאמור.

ביצוע פומבי במוסד חינוך

נקבע שמותר לבצע יצירה בפומבי במהלך פעילותו החינוכית של מוסד חינוך, בתנאים שנקבעו בחוק. פירוש הדבר שהשמעת שיר, לדוגמה, בטקס בבית-ספר, שוב אינה מחויבת בקבלת היתר מבעל זכויות היוצרים.

פרסומים רשמיים

בוטלו זכויות היוצרים בחוקים, בתקנות, בדברי הכנסת ובפסקי דין של בתי משפט או של כל רשות שלטונית המפעילה סמכות שפיטה לפי דין.

יצירות שהמדינה הזמינה

בניגוד לאמור מעלה, ביצירה שנוצרה או הוזמנה על-ידי המדינה, המדינה היא בעלת זכויות היוצרים. ספקי שירותים למדינה ולרשויותיה צריכים לשים לב לסעיף זה. אף שהוא משקף את המצב הקיים בחוק משנת 1911, בכל זאת חלפו 96 שנים מאז שהוא נוצר ואפשר היה לקוות לגישה אחרת. עם זה, תקופת זכות היוצרים ביצירה שהמדינה היא בעליה היא מקוצרת – 50 שנה ממועד יצירתה (ולא 70 שנה ממות היוצר).

צילומים

תקופת ההגנה על צילומים עמדה עד כה על 50 שנה מיום "עשיית הנגטיבה" (זו לשונו של החוק הקיים). מעתה היא תושווה לתקופת ההגנה על יצירות אחרות – 70 שנה ממות היוצר.