2004 - שנת המשפט שהיתה באינטרנט

אולי יעניין אותך גם

הניסיון לסכם מאורעות משפטיים של שנה קלנדרית שגוי כמובן מיסודו. התפתחויות משפטיות אינן תוחמות עצמן ל- 12 החודשים שבין ינואר לדצמבר. אבל מבט על השנה שהיתה יכול להצביע על התפתחויות לעתיד. יש בו גם כדי להעמיד את מאורעות העבר בהקשר מדויק יותר. משכך, בחרנו במודע לשגות ולסכם את השנה שהיתה למשפט באינטרנט. הסיכום מבטא רק את דעתנו. השמטות, אי-דיוקים והעדפות מוטעות – כולם, על אחריותנו בלבד.

זכויות יוצרים

אם היה עלינו להצביע על מאורע בודד, שהשלכותיו האפשריות לעתיד הן רבות וחשובות, היינו בוחרים בהחלטת בית המשפט העליון בארצות-הברית (10.12.2004) לשמוע את ערעורן של חברות התקליטים בנושא שיתוף הקבצים. החברות ביקשו לערער על קביעת בית המשפט הפדראלי לערעורים בקליפורניה (23.8.2004) שלפיה החברות גרוקסטר וסטרימקסט אינן אחראיות להפרת זכויות יוצרים שמבצעים המשתמשים בתוכנות החלפת הקבצים שלהן. ד"ר מיכאל בירנהק מהמרכז למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה מעריך שזה יכול להיות התיק החשוב ביותר בזכויות יוצרים שיידון בארצות-הברית מאז הילכת סוני, 1984, שלפיה החברה לא מפרה זכויות יוצרים בייצור ושיווק מכשירי וידאו. האם בית המשפט העליון של ארצות-הברית יילך בעקבותיה של הערכאה הנמוכה יותר ויחיל את הלכת סוני גם על עולם החלפת הקבצים, באופן שיקנה חסינות לחברות התוכנה או שיאבחן אותה ויסמן גם את החברות כיעד למתקפה משפטית?

החלטת העליון של ארצות-הברית, בלתי מנומקת כשלעצמה, חותמת שנה של תפנית: לראשונה זה שנים, נראה שתעשיית המוסיקה מתחילה להפיק מהאינטרנט גם תועלת מסחרית. iTunes, שירות המוסיקה הדיגיטלי של אפל, הודיע זה בעתה בחגיגיות כי מכר עד כ 200 מיליון קבצי מוסיקה. בבריטניה תרמו החנויות המקוונות למוסיקה דיגיטלית לגידול של 9% במכירות סינגלים. שלוש מארבע חברות התקליטים הגדולות בעולם חתמו על הסכמים עם Wurld Media שלפיו יאפשרו להפיץ את הרפטואר שלהן ברשת החלפת הקבצים החדשה של החברה, Peer Impact. הרשת מתוכננת להשקה ברבעון הראשון של 2005. הרשת תאפשר החלפה חוקית ובתשלום של תוכן דיגיטלי כולל מוסיקה ווידאו. היא תפיץ רק תכנים ברשיון או יצירות שהן נחלת הציבור (public domain). חברות תקליטים משתמשות ברשתות להחלפת קבצים גם כדי לעניין את הגולשים ביצירות של אמנים חדשים שהחתימו. ולא רק זה - בעולם הפיסי חב' התקליטים ניצבות בפני תחרות גוברת מאמצעי בידור חלופיים כדוגמת DVD. יוצא שמוסיקה דיגיטלית יכולה להציע להן מקור הכנסות נאה בהוצאות נמוכות.

לצד אותה תועלת כלכלית מנהלות תעשיות המוסיקה והסרטים מאבק חריף משתפי קבצים: עד כה הוגשו 7,704 תביעות נגד מחליפי מוסיקה. טיפה בים. אלא שנראה כי יש לתביעות אפקט מרתיע: קצב החלפת הקבצים באינטרנט ירד מ- 1.1 מיליארד לחודש באפריל אשתקד לכ- 0.8 מיליארד בלבד ביוני השנה. בצרפת נרתמו גם ספקי גישה לאינטרנט למאבק. בשלהי יולי נמסר כי הספקים הגדולים במדינה התחייבו במסגרת אמנה, שעודדה הממשלה, להגביר את שיתוף הפעולה עם חברות התקליטים וארגוני המוסיקאים במאבק במפירי זכויות יוצרים.

ועם זאת יש התוהים אם אמנם החלפת קבצים פוגעת עד כדי כך בתעשיית הבידור. מחקר שפרסמו שני חוקרים בארצות-הברית במרץ השנה קובע שבמקרה הקיצוני ביותר, כל 5,000 הורדות פיראטיות של שירים גורמות לאובדן של מכירת אלבום אחד בלבד. עוד נטען במחקר ששיתוף הקבצים הביא לאובדן מכירות של שני מיליון תקליטורים, בעוד שבין השנים 2000 ל - 2002 ניכרה ירידה במכירות של 139 מיליון תקליטורים. בד בבד התעצמה גם תנועת הנגד למגבלות שמשיתים בעלי זכויות היוצרים על לקוחותיהם: מחקר כך, לראשונה הוצע בספטמבר השנה תקליטור המיועד באופן רשמי להעתקה והפצה באינטרנט. התקליטור, יוזמה של מגזין הטכנולוגיה-תרבות Wired, כולל יצירות של 16 אמנים ובהם דיוויד בירן וג'ילברטו ז'יל (שר התרבות של ברזיל). שם התקליטור מעיד על כוונתו - The Wired CD: Rip. Sample. Mash. Share. הוא מופץ תחת רשיון אלטרנטיבי של פרויקט Creative Commons. הפרויקט מציע ליוצרים נוסחים שונים מהמקובל לרשיונות, כאלה המתירים שימוש ביצירה באופן שרשיונות שגרתיים אינם מכירים. רשיונות אלטרנטיביים זכו השנה לתשומת לב הולכת וגדלה: כך, חברת התוכנה סאן הודיעה שתשתחרר את מערכת ההפעלה הקניינית שלה, סולאריס, תחת רשיון קוד-פתוח.

האם תנועת הנגד הזו, הגורסת שהגנת זכויות יוצרים הרחיקה לכת, מצאה דרכה גם לפסיקת בתי המשפט? אי אפשר להתעלם משלושה פסקי דין. הם כשלעצמם אינם קשורים זה לזה. ויחד עם זה יש בהם רמז למגמה – פסק הדין האחד הוא זה שקבע כי גרוקסטר וסטרימקסט אינן מפרות זכויות בתוכנות שיתוף הקבצים שלהם. פסק דין שני בארצות-הברית קבע שחוקי זכויות היוצרים לא נועדו להקשות על התחרות. כך פסק כשדחה את תביעתה של חברה ליצור שלט רחוק לפתיחת דלתות של חניה נגד חברה אחרת שפיתחה שלט-רחוק אוניברסלי. התובעת טענה שמתחרתה עקפה בניגוד לחוק את ההגנות הקיימות על תוכנת המחשב שבמוצר. בית המשפט קבע שהחוק מגן על אפשרות הבחירה של הצרכן וחוק זכויות היוצרים (DMCA) לא נועד לאפשר לחברה אחת להשתלט על השוק. ופסק דין שלישי שם מחסום לדיני זכויות יוצרים בעת שאיזן בינם לבין חירות הדיבור: בית משפט פדראלי קבע שחברת Diebold, יצרנית מכונות הצבעה אלקטרוניות, אינה יכולה להסתמך על דיני זכויות יוצרים בנסיונה לחסום פרסומם של 13,000 מזכרים פנימיים והודעות דואר אלקטרוני המעידות שהיתה מודעת לפגמים במכונותיה. החברה פנתה ב- 2003 במכתבי התרעה לשני סטודנטים וספק גישה לאינטרנט שהציבו קישורים למסמכים הללו, אף כי החליטה לבסוף שלא לתובעם. השופט כתב בהחלטתו ש"אף בעל זכויות יוצרים סביר יכול היה להאמין שחלקים מדיונים בארכיב של דואר אלקטרוני הדנים בבעיות טכנולוגיות אפשריות במכונות ההצבעה ... מוגנים מכוח דיני זכויות יוצרים". משכך קבע כי החברה הציגה ביודעין ובמתכוון מצג שווא כאילו הופרו זכויותיה. היא חויבה לשלם לנתבעים הוצאות עורכי דין ובית משפט שונות.

פטנטים

פטנטים על תוכנות ושיטות לעשית עסקים הם נושא למחלוקת כלל עולמית חריפה. מתנגדיהם גורסים שהם אינם מעודדים חדשנות אלא להפך, מקפיאים התפתחות טכנולוגית ופוגעים בחברה. עדות חד-משמעית לתוצאותיהם ניתנה כשחבר מושבעים חייב את מייקרוסופט לשלם פיצויים בסך 521 מיליון דולר לאחר שמצא שדפדפן האינטרנט שלה מפר פטנט. סכום הפיצויים נפסק לפי 1.47 דולר לכל אחד מ- 351 מיליון העותקים של "חלונות" שנמכרו מאז רישום הפטנט. ברור בעליל שפסיקה ברוח זו יכולה לגרום לקריסתם המוחלטת של חברות תוכנה עשירות פחות ממייקרוסופט (אגב, בינתיים בוטל הפטנט ונראה שרדמונד בדרכה להחלץ ממלתעות פסק הדין).

בשום מקום לא הגיעה המחלוקת בין מתנגדי ותומכי הפטנטים על תוכנות לביטוי דרמטי יותר מאשר באירופה: במאי פרסמה מועצת האיחוד האירופי את עמדתה ביחס לדירקטיבה שעניינה הגנת פטנטים על תוכנות. אותה עמדה הקנתה לפטנטים הגנה מקיפה ביותר וסימנה את העברת מרכז הכובד באיחוד האירופי משוחרי המידע החופשי לתומכי ההגנה הפטנטית על תוכנות. אבל בדצמבר התברר כי הנציבות האירופית דוחה את ההחלטה אם להתיר רישום פטנטים על תוכנה. בין המדינות שהביעו חשש מהשלכות ההחלטה - הולנד, גרמניה ופולין. נראה שלנוכח השינויים בהרכב הקהילה האירופית וצירופן של מדינות נוספות כחברות בה, ההצעה לפטנט תוכנות אינה נהנית עוד מהרוב הדרוש לקבלתה.

אין זו מחלוקת לשם שמיים: מייקרוסופט גייסה את הפטנטים ועולם הקניין הרוחני למאבקה בלינוקס, מערכת ההפעלה האלטרנטיבית לחלונות. ואכן, החקיקה הצפויה בנושאי פטנטים על תוכנות באירופה עיכבה לרגע את תוכניתה של עירית מינכן להעביר 14,000 תחנות עבודה ממערכת ההפעלה 'חלונות' ל'לינוקס'. נמצא גם מי שפירסם השנה שלינוקס מפרה 228 פטנטים שונים. רדמונד משתמשת בחשש מהפרת זכויות כאמצעי לבדל את מוצריה שלה: בעוד היא מדגישה את העדר ההגנה על מוצרים פתוחי-קוד, היא עצמה הודיעה כי תשפה את לקוחותיה אם יתבעו בגין הפרת זכויות קניין רוחני.

בשבוע הבא: דואר זבל, רוגלות, טלפוניית אינטרנט ועוד.