השנה: 2054. אדם פוסע בין קהל רב בקניון, כשלפתע עיניו נסרקות. מיד לאחר מכן הוא שומע קול נשי רך הבוקע ממסך לידו, מזהה אותו בשמו, אומר לו שהוא נראה מותש ומציע לו לשתות בירה גיניס. מדובר בסצינה מהסרט "דו"ח מיוחד" של סטיבן שפילברג, המתאר מציאות נטולת כל מחסום מפני פולשנות אגרסיבית לחיי הפרט. לא מדובר בהכרח בחזון תעתועים, אלא יותר במציאות מתהווה, שכן כבר היום, בשנת 2004, מתפתחת טכנולוגיה המאיימת לפרוץ את גבולות הדמיון ההוליוודי.
הטכנולוגיה הזו נקראת RFID - Radio Frequency Identifier, והיא מיושמת באמצעות תגים אלקטרוניים זעירים, שגודלם 0.3 מ"מ מרובע והם דקים יותר משערה. התגים הללו משובצים בחפץ או באריזתו. כל תג מכיל קוד אלקטרוני ייחודי, המתפקד כמשדר-משיב (transponder) ומשגר אות בתדרי רדיו הנקלט על ידי סורק. הקוד מועבר למאגר מידע באמצעות רשתות מחשבים כדוגמת האינטרנט, וכך ניתן לדעת בזמן אמת את מיקומם, את תאריך ייצורם ואת מועד מכירתם של כל פחית שתייה, חפיסת מסטיקים או סכין גילוח.
מהפכה בכל התחומים
עקב יכולתה לעקוב אחרי המוצרים בזמן אמת, נתפשת RFID כמהפכה של ממש, ולא רק בשליטה על שרשרת ההפצה. צופים כי הטכנולוגיה החדשה תשמש כממשק המגשר בין העולם האלקטרוני לעולם הפיזי, בכל תחומי החיים. כך למשל, מקררים ישגרו באופן עצמאי הזמנות לסופרמרקט, מכשירי מיקרוגל יקבלו הוראות להכנת המזון ישירות מהאינטרנט, רופאים יידעו מרחוק אם המטופלים מצייתים להוראות המרשמים וכדומה. אין פלא, לכן, שרשתות קמעונאיות, תאגידים בינלאומיים ומשרדים ממשלתיים מביעים עניין רב בטכנולוגיה זו, וכ100- גופים כאלה מעניקים תמיכה ומימון למחקר בינלאומי, פרי יוזמת המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). המחקר נועד לפתח את הטכנולוגיה ולקבוע תקנים בינלאומיים שיאפשרו להשתמש ב-RFID ברחבי העולם, וללא מגבלות גיאוגרפיות.
ארגונים גדולים רבים עסוקים כבר כיום בהטמעה מואצת של מערכות מבוססות RFID. וולמארט, הרשת הקמעונאית הגדולה בארצות הברית, מחייבת את ספקיה לשבץ תגי RFID בכל מוצריהם עד סוף שנת 2005. חברות כגון מארקס אנד ספנסר, ג'ילט ורשת הסופרמרקטים האנגלית טסקו ערכו לאחרונה מספר ניסויים לשילוב תגים חכמים במוצריהן. חברות הלבשה כגון בנטון ופראדה שוקלות אף הן להשתמש בתגים בבגדים המיוצרים על ידן. האיחוד האירופאי שוקל לשבץ תגים חכמים בשטרות עד סוף שנת 2005. משרד הביטחון האמריקני מחייב את ספקיו להשתמש בתגים כאלה, והרשויות לאכיפת החוק באנגליה מביעות את רצונן להשתמש בטכנולוגיה הזו כאמצעי חקירה. אלו הן רק דוגמאות בודדות.
אובדן פרטיות טוטאלי
את הסורקים ניתן להציב כיום בחנויות, במחסנים, בשדות תעופה, בקניונים ובכבישים, אולם השימוש בטכנולוגיה הזו אינו מוגבל למתחמים ציבוריים או מסחריים בלבד. יש הבוחנים אף אפשרות לעקוב אחרי התנהגות הצרכן בתוך ביתו, על ידי הטמנת סורקים במדפים, בדלתות וברצפות.
המידע המוצע כיום על גבי תגי RFID הוא אמנם מוגבל, אך ברור כי בעתיד ניתן יהיה לעבד באמצעותם מידע רב יותר ולקשר אותם עם אמצעים נוספים למעקב ולניטור. חברה בשם Applied Digital Solutions מציעה כבר כיום למכירה שבב RFID בגודל גרגר אורז, המושתל מתחת לעור ומשמש לזיהוי ייחודי של האדם הנושא אותו.
כבר כיום נדרשים המבקרים בארצות הברית להציג דרכונים המכילים אמצעי זיהוי ביומטריים כדוגמת טביעת אצבע, הנקראים על ידי מערכת RFID. את המידע העצום שייאסף בעזרת התגים ניתן יהיה בנקל להצליב עם מאגרי מידע המכילים מידע אישי על צרכנים בפרט ועל אזרחים בכלל. האפשרות ליצור פרופילים מדויקים של כל אדם, לנטר את התנהגותו ואת הרגלי הצריכה שלו ולעקוב אחרי מיקומו הגיאוגרפי היא, אפוא, זמינה ובלתי מוגבלת.
הנזק הטמון במערכות כאלו נובע לא רק מעצם השימוש בהן, אלא גם מהאפשרות שהן תגענה לידיים הלא נכונות. זאת ועוד, פיתוחה של הטכנולוגיה הזו מאפשר כבר כיום לייצר תגים זולים במיוחד ובעלי עוצמות שידור משופרות. הסכנות הן ברורות: מאגרי המידע העצומים יהוו יעד לחדירות ולפריצות, על מנת לחשוף ולנצל מידע סודי. יתר על כן, עלול להיעשות שימוש בלתי מושכל ופולשני על ידי הממשל, תחת הצידוק האולטימטיבי של מלחמה בפשע או בטרור.
מדובר, אפוא, בטכנולוגיה העלולה להביא לאובדן טוטאלי של הפרטיות. כאשר הגדיר שופט בית המשפט העליון האמריקני לואי ברנדייס, בתחילת המאה הקודמת, את המונח "פרטיות" כ"זכות להיעזב במנוחה", נראה שלא שיער עד כמה תהיה הגדרתו רלוונטית מאה שנה לאחר מכן. החדירה לפרטיותנו באמצעות טכנולוגיית RFID עלולה להיות חסרת תקדים במימדיה ובעוצמתה. היא איננה מיועדת עוד לחתכי אוכלוסיה מסוימים ומוגבלים בהיקפם, כגון משתמשי האינטרנט, אלא נוגעת לכל אדם ולכל פריט פיזי הנמצא בסביבתו. הביטו לרגע סביבכם. שוו בנפשכם שכל פריט ופריט שאתם רואים, לובשים, עונדים - כולם מכילים שבב אלקטרוני זעיר ובלתי נראה, המסוגל בכל רגע ובכל מקום לשגר מידע רב עליכם למאגרי נתונים מרכזיים, שם ינוצל כדי לנטר את התנהגותכם, כדי לערוך עליכם מניפולציות שיווקיות ופוליטיות וכדי למנוע מכם התנהגות בלתי חוקית או בלתי נורמטיבית.
הסדרת הטכנולוגיה בחוק
RFID לא תיעלם, אך הפתרונות לבעיות שהיא יוצרת טמונים במידת ההשפעה שתהיה לציבור על מקבלי ההחלטות. בארצות הברית ובאיחוד האירופאי נרשמה לאחרונה עלייה חדה בהיקף הדיון הציבורי סביב ה-RFID. ב20- בנובמבר 2003 פרסמה קואליציה חוצת גבולות - המורכבת מלמעלה מ - 35 ארגונים להגנה על זכויות האזרח ולהגנה על הפרטיות - נייר עמדה הקורא להסדרה בחוק של השימוש בטכנולוגיה הזו, על פי מספר עקרונות:
- יש ליידע באופן ברור על כל שימוש ב - RFID- ועל מטרותיו ולאסוף נתונים רק למטרות הנדרשות.
- יש ליצור מנגנון שיטיל אחריות משפטית בגין אי ציות לעקרונות השימוש.
- יש לנקוט באמצעי אבטחה חמורים במהלך השימוש ב - RFID ו לקיים על כך פיקוח חיצוני ובלתי תלוי.
- כל אדם יוכל לרכוש סורק שיאתר את קיומם של התגים וינטרל אותם.
- בתגים ישולב מנגנון שינטרל אותם בנקודת המכירה kill switch)).
- אסור יהיה להכריח צרכנים לרכוש מוצרים עם תגי RFID.
- אסור יהיה להשתמש בתגים לשם מעקב אחרי בני אדם, ללא הסכמתם המפורשת.
- אסור יהיה להשתמש בתגים באופן שיפגע באנונימיות של הצרכן.
- לכל אדם תישמר הזכות לעיין במידע שנאסף לגביו באמצעות התגים.
המחאה הציבורית סביב בנוגע להשלכות השימוש בטכנולוגיית RFID, כבר מצאה לה הד במסדרונות הממשל בארצות הברית. מספר הצעות חוק המבקשות להסדיר את השימוש בה (הן מדינתיות והן פדרליות), עומדות כיום לבחינה. נציבות הסחר הפדרלית (ה - FTC) אף תקיים ב - 21 ביוני השנה סדנה שתדון בפיתוח מדיניות ונהגי מסחר ראויים ביחס לשימוש ב - RFID.
אין ספק שבעתיד הנראה לעין תזכה טכנולוגיית ה - RFID לתפוצה רחבה גם בישראל. הצורך לדון באופני ההסדרה הראויים לשימוש בה, ברורים. יחד עם זאת, ללא תודעה ציבורית ורחבת היקף (כדוגמת המתרחש כיום בארצות הברית ובמדינות נוספות), קשה להניח שניתן יהיה להשיג הסדרה כזו. אפשר רק לצפות מה יהיו ההשלכות של שימוש בתגים החכמים באופן משולל רסן: ייווצר "עולם פיזי מקושר", בו כל דבר, וייתכן גם שכל אדם, ימוספר, יזוהה, יקוטלג וינוטר. הטכנולוגיה, כאמור, כבר קיימת, וזו רק שאלה של זמן.