חופש הפיתוי

היום (25.3.2002), צפוי בית המשפט הפדראלי בפנסיבלניה להתחיל בשמיעת טענות הצדדים בעניין חוקיותו של ה- CIPA (Children Internet Protection Act) - חוק פדראלי מדצמבר 2000 אשר חייב התקנתן של תוכנות לסינון תכנים בכל הספריות המבקשות לקבל תמיכה פדראלית ברכישת ציוד מחשבים ותשתיות אינטרנט.

אגוד הספריות האמריקאי (American Library Association) דורש מבית המשפט לבטל את החוק בשל היותו נוגד את התיקון החמישי והתיקון הראשון לחוקה האמריקאית. לטענת אגוד הספריות, החוק מגביל ופוגע בביטויים המוגנים על פי החוקה, וחוסם שלא לצורך ובמידה העולה על הנדרש את גישתם של מבוגרים (קוראים ועובדי ספריה) לתכנים המצויים באינטרנט. האגוד טוען בפני בית המשפט, כי תוכנות הסינון הקיימות פשוט אינן עובדות. לטענתו, מדובר באמצעי סינון אשר נכשלו פעם אחר פעם בחסימת תכנים פוגעניים ומאידך נמצאו מגבילים תכנים ראויים.

הויכוח הניטש ביבשת האמריקאית באשר ללגיטימיות השימוש באמצעי סינון הוכרע במידה רבה, זה מכבר, ביבשת החמישית שם הוכרו אמצעי הסינון כחלק מפעילותם של ספקי הגישה לאינטרנט. תעשיית האינטרנט באוסטרליה אימצה עוד בדצמבר 1999 קוד לרגולציה עצמית של תכנים ברשת האינטרנט.

לסנן במחיר עלות

הקוד האמור (Code for Industry Self Regulation In Areas Of Internet Content Version. 6.0) גובש על ידי תעשיית האינטרנט באוסטרליה (ה- Internet Industry Association (IIA)) כדי לאפשר לה לעמוד בדרישות המחוקק האוסטרלי לפיקוח על תכנים באינטרנט. דרישות אלה נקבעו במסגרת ה- Broadcasting Services Act, 1992. בכך, מנסה תעשיית האינטרנט האוסטרלית למנוע את התערבות המחוקק בתחום זה.

הקוד הקיים אשר אושר על ידי רשות השידור האוסטרלית (Australian Broadcasting Authority), האחראית גם על יישומו. הוא מחייב את כל ספקי הגישה לתת לכל משתמש, מיד עם חיבורו לרשת האינטרנט, אמצעים לסינון תכנים. אמצעי זה יכול להיות אחת מתוכנות סינון התכנים אשר אושרו על ידי הארגון והמיועדות להתקנה על מחשב הלקוח או יישום לסינון תכנים המופעל על-ידי ספק הגישה על גבי שרתיו.

בימים אלה מונחת לעיון חברי ארגון ה- IIA גרסה חדשה של הקוד במסגרתה מתבקשים חברי הארגון להסכים לכך ששירותי סינון התכנים אשר הם מחויבים לספקם על פי הקוד יינתנו במחירי עלות בלבד. על פי הקוד הקיים רשאים ספקי הגישה לתמחר את אספקת שירותי הסינון והתמיכה בהם כראות עיניהם, אולם כעת מבקש ארגון האינטרנט האוסטרלי להכביד על חבריו ולחייבים לספק ללקוחותיהם את חבילות אמצעי הסינון במחירים נמוכים וזולים.

תחביר וארכיטקטורה

סינון תכנים באינטרנט אינו דבר פשוט כלל ועיקר. מבנה האינטרנט וכללי התחביר המשמשים אותו אינם מחייבים זיהוי של תכנים המוצבים בדפיו, ולפיכך, המשימה של זיהוי דפי אינטרנט המכילים מידע אסור הינה משימה קשה וסבוכה ביותר.

יתרה מכך, רשת האינטרנט עוצבה, מראשיתה, באופן המגביל את יכולת הפיקוח על התכנים המצויים בה. ארכיטקטורת האינטרנט מאפשרת יכולת בלתי מוגבלת להכיל מידע בפורמט דיגיטאלי, להעתיקו ולהפיצו בעלות אפסית. הרשת מורכבת מאוסף אינסופי של דפי אינטרנט המשתנים באופן תדיר ושמורים על גבי רשת מבוזרת של מחשבים המקושרים ביניהם. המשתמש יכול לדלג מתוכן אחד למשנהו בלחיצת כפתור באמצעות קישורים (Links), ולהיחשף אגב כך לטקסטים, תמונות, צלילים, ואף לקטעי וידאו. מבנה זה, לכשעצמו, מגביל את יכולת הפיקוח והסינון של תכנים המופצים ברשת האינטרנט.

סינון תכנים נועד בעיקרו לאפשר למשתמשים לשלוט במגוון התכנים העצום הנצפה על-ידם, או על-ידי בני ביתם, באמצעות הדפדפן המותקן על-גבי מחשביהם האישיים. שוק אמצעי הסינון התפתח על רקע רצונם של הורים וקבוצות אוכלוסייה אחרות להגביל את יכולת השיטוט של פרטים (בעיקר ילדים) ברשת האינטרנט.

חלק משיטות הסינון מבוססות על מיפוי מוקדם של כתובת דפי אינטרנט (URL - Uniform Resource Locator) בהן שמורים תכנים אסורים. המיפוי יכול להיעשות בדרך של סריקה "ידנית" על ידי צד שלישי של דפי האינטרנט ודירוג התוכן. מיפוי התכנים יכול להיעשות גם תוך שימוש ביישום המאתר מילים "חשודות" בתוך דפי האינטרנט השונים, וזאת על פי רשימה של "ביטויים חשודים" שהוגדרה מראש. אותן תוכנות סינון מונעות ממשתמשיהן בדרך כלל גישה לרשימת הכתובות האסורות שנאספו על ידן.

מין, עירום ואלימות

דירוג התכנים יכול גם להיעשות באמצעות ספקי התוכן עצמם באמצעות תגיות (Meta Tags) הכתובות בשפת HTML, היא שפת המחשב בה נכתבים דפי אינטרנט, ומשולבות בקוד של כל עמוד ועמוד. ספק התוכן במקרה זה נדרש לתאר את מרכולתו על פי קריטריונים מוגדרים מראש.

מרבית שירותי הדירוג עושים שימוש בפרוטוקול שפותח על-ידי קונסוריום האינטרנט 3W אשר נועד ליצור תשתית נוחה לסינון, דירוג, תיוג וחסימה של תכנים באינטרנט (PICS - Platform for Internet content selection). הפרוטוקול מכיל מגון קטגוריות לדירוג תוכן (גילויים מיניים, גילויי עירום, גילויי אלימות, וכדומה) כאשר בכל קטגוריה קיים מדרג המאפשר למשתמש לבחור את רמת החשיפה לחומרים פוגעניים באותה קטגוריה. מדובר בתשתית נוחה המאפשרת לקבוצות אוכלוסייה שונות להגדיר לעצמן פרופילים של תכנים המתאימים לערכים הנהוגים בכל קבוצה וקבוצה.

כפי שעולה מעמדת אגוד הספריות האמריקאי, אמצעי הסינון אינם נקיים מביקורת וספקות. הביקורת מופנית בחלקה לרמת הדיוק של אמצעי הסינון, אשר פעמים רבות חוסמים גישה אל אתרים שלמים אך ורק בשל תוכן בעייתי כביכול, המצוי באחד מעמודיהם. חלקה האחר של הביקורת נוגע לחוסר יכולתם של אמצעי הסינון לבחון את ההקשר שבו מוצגים התכנים. כך למשל, נחסמים אתרים תמימים העוסקים בחינוך מיני, אתרים רפואיים אתרי אמנות וכדומה. גם הקריטריונים לסינון התכנים המופעלים על ידי אמצעי הסינון שנויים במחלוקת. כך, למשל, נחסמת הגישה על ידי אמצעי סינון רבים לאתרים המטפלים בהפסקת הריון, יחסים הומו-לסביים ונושאים נוספים שאינם בתחום הקונצנזוס או הטעם של מפתחי אמצעי הסינון הספציפי. יתרה מכך, תכנים שאינם מדורגים נחסמים דרך כלל על ידי אמצעי הסינון או שהנם חשופים לדירוג באמצעים אוטומטיים. מצב זה גורם לכך שחלק נכבד מהיצע התכנים המשתנה ומתפתח ברשת האינטרנט נשאר מאחורי מסך הברזל של תוכנות הסינון והדירוג.

המחוקק ישכיל

מנגנון סינון התכנים הקיים באוסטרליה מהווה דוגמה מאלפת, יש מי שיאמר מדאיגה, , ליצירת תשתית מסודרת וכוללת של סינון תכנים. על פי המודל הנוהג באוסטרליה, ספקי הגישה אינם נדרשים לחסום בעצמם תכנים המופצים באינטרנט. בנוגע לתכנים שאינם מאוחסנים על גבי שרתים הממוקמים באוסטרליה די בכך שספקי הגישה יספקו לכל צרכן אמצעי לסינון תכנים ומידע בנוגע לאפשרויות השימוש באמצעי סינון.

ספקי הגישה אף אינם נדרשים לחסום תכנים המאוחסנים בתחומי אוסטרליה. בהקשר זה חובתם מתמצית בצורך למסור הודעה לספק התוכן העושה שימוש בשירותיהם בדבר החומר הנחשד כחומר אסור. ספקי הגישה נדרשים גם לעודד את ספקי התוכן לתייג את התכנים המופצים על ידם, בפרט אם מדובר בתכנים פוגעניים, ולידע אותם בדבר התוצאות המשפטיות הכרוכות בפרסום חומרים באינטרנט.

בתחום אירוח האתרים מחייב הקוד את ספקי שירותי האירוח לעודד את לקוחותיהם המשמשים כספקי תוכן ליישם מנגנוניי תיוג לגבי תכנים בעייתיים שהם מפיצים, ולידע אותם בדבר האחריות המשפטית הכרוכה בפרסום תכנים כאלה. כמו כן, נדרשים ספקי שירותי האירוח ליידע משתמשי קצה בדבר ההליכים המאפשרים הגשת תלונה לגבי תכנים המופצים ברשת האינטרנט.

גורם המספק שירותי אירוח באמצעות שרתים המצויים בשליטתו וממוקמים באוסטרליה חייב לנהוג על פי הוראות רשות השידור האוסטרלית ולהסיר משרתיו תכנים המוגדרים על ידה פוגעניים. הוא מחויב גם למסור הודעה על הימצאותם של תכנים, כאמור, לספק התכנים ולכל ספק שירותי אירוח המחזיק תכנים אלה בתחומי אוסטרליה.

לשמור את זכות הבחירה

גם המצדדים הנלהבים ביותר בחופש הביטוי אינם יכולים לשלול את זכותו של אדם להתקין על מחשבו האישי יישום המאפשר לו שליטה רבה יותר בסוג התכנים אשר הוא ובני ביתו נחשפים אליהם. אמצעי סינון תכנים פותחים פתח לשימוש באינטרנט עבור אוכלוסיות רבות את בהעדרן היו מדירות רגליהן מהמדיה הזו. יחד עם זאת, יישומה של מדיניות כוללת המטילה חלק מפעילות סינון התכנים והפיקוח על ספקי שירותי אינטרנט וגורמים ציבוריים כ- כדוגמת הספריות בארצות-הברית ואף בתי ספר ומוסדות אחרים - מעורר שאלות נוקבות בדבר הפגיעה האפשרית והממשית בחופש הביטוי. הטלת אחריות כזו או אחרת על ספקי שירותי האינטרנט מחייבת הפעלת צנזורה על ידי ספקים אלה.

יתרה מכך, ארכיטקטורת הסינון מאפשרת יישום פשוט של מנגנוני סינון ברמות שנות של שרשרת העברת המידע. כך, למשל, יכולה פעולת הסינון להיעשות כבר ברמת ספק הגישה (שירות מסוג זה מוצע על ידי ספקי הגישה באוסטרליה ללקוחותיהם) או אף ברמת גבוהה יותר - חיבור ספקי הגישה לשדרת האינטרנט הוצאת השליטה בסינון התכנים מידיו של הפרט ומסירתה לידיהם של ספק הגישה או אף לרשות מרשויות השלטון מעוררת חששות כבדים באשר לעתידו של חופש הביטוי באינטרנט.

פיתוחם של כלים לסינון תכנים, פרוטוקולים ופרופילים של סינון תכנים וכיוצא באלה אמצעים, מעלה גם היא חשש לאובדן שליטתו של הפרט במערכת הסינון וליצירת פגיעה בלתי רצויה ואף חמורה בחופש הביטוי. כבר כעת, נוטות החברות המפותחות את אמצעי הסינון והחסימה שלא לגלות למשתמשים את הפרמטרים לפיהם נעשה הסינון או שאינן מגלות למשתמשים אילו אתרים נחסמים על ידן. ללא מידע מסוג זה נשללת מהמשתמשים יכולת הבחירה המושכלת איזה תכנים יוצגו בפניהם. הדבר חמור במיוחד לאור העובדה שהמשתמשים במערכות סינון אינם יודעים פעמים רבות כי תכנים הקיימים ברשת נחסמו בפניהם.

אמצעי הסינון צפויים להמשיך, להתפתח, להשתכלל ולהשתלב יותר ויותר בתשתית המשמשת את רשת האינטרנט. יש להניח כי אמצעי סינון חדשים יוסיפו ויחדרו אל בתינו. אולם, יש לעמוד על הסכנות הטמונות באמצעים אלה ולבוחנם בביקורתיות הראויה. בעיקר יש לקוות כי גם המחוקק ישכיל לשמר בידינו את זכות הבחירה.

הכותב הוא ממשרד רביה ושות', עורכי דין.