השופט חשין: סקרי אינטרנט אינם אמינים

אולי יעניין אותך גם

מערכת הבחירות האחרונה לראשות הממשלה, סיפקה ליו"ר ועדת הבחירות, שופט בית המשפט העליון מישאל חשין, יותר מהזדמנות אחת לגלות את דעתו על האינטרנט. הכרעתו המרכזית, בסוגיית הקשר בין חופש הביטוי לבין האינטרנט, סוקרה במדור זה בהרחבה לפני כשבועיים. עתה מתברר, כי יממה אחת קודם שנערכו הבחירות הספיק השופט חשין לעיין ולהכריע בסוגיה נוספת, הנוגעת בעקיפין לאינטרנט - פרסומם של סקרי בחירות במהלך יום הבחירות (תב"מ 23/2001 סיעת ישראל אחת נגד מעריב אינטרנט בע"מ ואח'. טרם פורסם).

מעריב אינטרנט ביקשה לערוך ביום הבחירות שני סקרים - האחד, סקר פנימי בין גולשי אתר האינטרנט של מעריב, שנרשמו באתר עד ליום 4 בפברואר, והשני סקר טלפוני בעריכת מכון רפי סמית. סקר שני זה יכלול בין 800 ל- 3000 איש וייערך על פי חתך סטטיסטי מייצג. תוצאות שני הסקרים אמורות היו להתפרסם בשעה ארבע אחר-הצהריים ביום הבחירות - דהיינו, בעוד הקלפיות פתוחות וההצבעה בעיצומה - על גבי מסך חוצות אלקטרוני באחד ממרכזי רמת-גן.

בהחלטה פוסק השופט חשין, כי סקר-אינטרנט אינו אמין מעצם טיבו: "נוטלים בו חלק אנשים שביקשו מראש להשתתף בו, והכל מסכימים כי לא היתה ואין כל בקרה על זהותם של אותם אנשים. עוד מסכימים הכי, כי המשתתפים בסקר אינם מהוים קבוצת מדגם ראויה. יתר על כן, לא היתה כל בקרה מטעם מעריב למניעת התחזות או לכך שאותו אדם יבקש להשתתף בסקר מספר פעמים באמצעים מאמצעים שונים. לשון אחר: סקר אינטרנט אינו נותן תמונה סטטיסטית אמיתית ואף אינו מתיימר ליתן תמונה כזו. אכן, אנונימיות האנשים המשתתפים בסקר האינטרנט מונעת, על פי עצם טיבה, יכולת של אמת לחזות את תוצאות הבחירות". הואיל שכך, גם הבטחתו של מעריב כי ייאמר לצד התוצאות, שהסקר אינו מייצג, לא הפיגה את חששו של השופט שיהיה לאותו סקר השפעה ולו על חלק ממי שייצפו בו.

לגוף הדברים פסק השופט, כי לפרסומם של קרי בחירות תוך כדי יום הבחירות עלולה להיות השפעה פסיכולוגית הרסנית על חלק מהבוחרים והשפעה חיצונית על הליך הבחירות התקין: "השפעת המישרין שיש לפרסומו של סקר מוקדם שליום הבחירות על ליבותיהם של בוחרים, יכולה שתעלה מאליה בראשיהם של ראשי מפלגות רעיונות עיוועים באשר לאפשרויות מניפולציה שונות", קבע השופט חשין. "למותר לומר כי דמיונו של תככן מפלגות יפרח ויעלה משנמצאה לו מציאה בלתי כשרה זו... לא נוכל להתעלם מחשש כי האנדרלמוסיה תגבר ותלך".

לדעת השופט, סקר-בחירות הוא "תעמולת בחירות" כמשמעה בחוקי הבחירות, שכן כוונת המפרסם אינה משנה דבר לענין מהותה של התעמולה והשאלה כי כיצד יפרש האדם הסביר את הפרסום ומה תהיה השפעתו של הפרסום על הצופה או המאזין מהמניין. משנקבע כך, הוא חוכך בדעתו האם מסך חוצות אלקטרוני בטבורה של רמת-גן ייחשב לטלוויזיה, שבה מדבר חוק התעמולה? גם על זאת אינו מתקשה להשיב בחיוב. לפיכך הוא מורה, שפרסום סקר האינטרנט על גבי מסך חוצות מהווה תעמולה אסורה ביום הבחירות ואף הפרעה לתעמולת הבחירות.

ענין מיוחד יש בדברים הבאים, המלמדים כי יחסי הגומלין בין האינטרנט לכלי התקשורת האלקטרוניים גלויים בפני בית המשפט: "ואם יטען הטוען כי פרסום הסקרים באינטרנט, כשהוא לעצמו, אין לראות בו תעמולת בחירות באשר אין הוא מופנה לציבור הרחב - שלא כמות הרדיו והטלוויזיה - נשיב אנו כי האינטרנט, בנסיבות שלפנינו, לא אך את עצמו הוא בא לשרת אלא אמצעי הוא לפרסום ברדיו, בטלוויזיה ובאמצעי התקשורת האחרים אף הם... אתר האינטרנט של מעריב, נוכחים אנו בעליל, אינו אמור לשמש אלא כנתב למסך האלקטרוני ברמת-גן ולאמצעי התקשורת הרגילים של הרדיו והטלוויזיה".

בנסיבות העניין ניתן צו האוסר על מעריב אינטרנט לפרסם באינטרנט, על המסך האלקטרוני ברמת-גן ובכל דרך אחרת את תוצאות הסרים שערך קודם לשעה עשר בלילה במוצאי יום הבחירות.