רגולציה של תקשורת ואינטרנט מהיר באירופה

ב- 12 ביולי אימצה נציבות הקהיליה האירופית (European Commission) שורה של צעדים המיועדים לחזק את התחרות בשווקי התקשורת האלקטרונית באירופה, ולעודד פרישה מהירה של גישה רחבת-פס לאינטרנט ("אינטרנט מהיר"). הרפורמה האירופית גובשה ופורסמה בעיתוי הצריך לעורר בישראל עניין מיוחד, ולו בשל העובדה שלפני כעשרה ימים פרסם משרד התקשורת הצעת תיקון מקיפה לחוק הבזק (חוק הבזק (תיקון מס' 24), התש"ס - 2000), המסדירה את פעולתו של שוק הטלקומוניקציה בישראל. בשבוע שעבר סקרנו במדור זה בקליפת אגוז שלושה משמונה דברי החקיקה הכלולים בהצעתה של הנציבות האירופית. השבוע נתמקד בעוד שתי דירקטיבות הכלולות בהצעת הנציבות האירופית: דירקטיבה היא הנחייה, המחייבת את המדינות החברות בקהיליה להתאים את דיניהן הפנימיים להוראותיה. יש בהנחיות המחייבות הללו כדי ללמד על רוחב היריעה של החקיקה האירופית: הסדרת שוק התקשורת אינה מסתיימת בהוראות שבתחום הטלקומוניקציה, אלא היא משתרעת גם על נושאים שבתחום הגנת הצרכן והגנת הפרטיות -

שירות בינלאומי וזכויות המשתמשים בתקשורת אלקטרונית

דירקטיבה זו קובעת מהם שירותי המינימום שיסופקו בתחום התקשורת במדינות המרכיבות את הקהיליה האירופית. סעיף 1 שלה מורה, כי המדינות החברות בקהיליה יבטיחו שכל הבקשות הסבירות לקישור לרשת הטלפונים הציבורית הנייחת ולגישה לשירותי טלפוניה ציבוריים ייענו על ידי ספק שירותים אחד לפחות. הקשר שיסופק ייאפשר למשתמשים לקבל ולבצע שיחות מקומיות, לאומיות ובינלאומיות, תקשורת פקסימיליה וכן תקשורת נתונים בתעריפים המאפשרים גישה לאינטרנט. לצד הוראה זו מצויים סעיפים המחייבים קיומם של טלפונים ציבוריים בתשלום, נקיטת אמצעים שיבטיחו שימוש באמצעי התקשורת למשתמשים נכים ומוגבלים, הנחיות בדבר קביעת תעריפי התקשורת (לרבות פיקוח עליהם בשווקים שבהם לא מתקיימת תחרות), , הזכות להרשם במדריכי טלפון, גישה לשירותי חירום, חובת הולכה של רדיו וטלוויזיה בתנאים מסוימים (Must Carry), הגנה על הצרכן (איכות השירות, חיוב התקשרות בחוזה ופרטיו המינימליים של חוזה כזה) ועוד.

עיבוד מידע אישי והגנת הפרטיות בתקשורת אלקטרונית

בסוף השבוע הסתיים בהצלחה משא ומתן שנוהל במשך כשנתיים בין הקהיליה האירופית לארצות-הברית בענין החלת אמות המידה האירופאיות בתחום הגנת הפרטיות על פעילויות מסחריות ואחרות בארצות-הברית. הסטנדרטים האירופאים נקבעו בהנחייה המחייבת משנת 1995 בעניין ההגנה על יחידים ביחס לעיבוד מידע אוטומטי והעברתו. עוקצה של הנחיה זו באיסור שהיא מטילה על העברת מידע בין מדינתית, במקום שיש חשש שאבטחת המידע במדינה הקולטת אינה הולמת את הדרישות האירופאיות. בתום המשא ומתן הממושך אישרה הנציבות האירופאית את ההסכם שהושג, המכונה בשם "נמל מבטחים" (Safe Harbor): חברה אמריקנית שתקיים את הוראותיו תחשב כמי שעונה על אמות המידה האירופאיות בתחום הפרטיות.

בשנת 1997 התקבלה הנחייה מחייבת אחרת, שעניינה ההגנה על פרטיות בתקשורת אלקטרונית (דירקטיבה EC/97/66). החקיקה הנוכחית מיועדת להתאים הוראה זו לצרכים המשתנים ולוודא כי תהיה נייטרלית מבחינה טכנולוגית (Technology Neutral, הווה אומר - עליה להחיל את דיניה על כל אמצעי התקשורת הרלבנטיים). ככל שהדברים אמורים באינטרנט, עיקר חידושה מצוי בסעיף 13 שעניינו בקבלת מסרים מסחריים שלא נתבקשו, לרבות דואר אלקטרוני ("דואר זבל" או spamm). הסעיף ממסד מנגנון, ההופך על פניהם את הכללים החלים בארצות-הברית ובחלק ממדינות אירופה - במקום מתן זכות למקבל דואר כזה לדרוש שלא לקבלו יותר (opt-out), נאסר לשלוח לכל אדם מסר אלקטרוני שלא התבקש מפורשות מראש (opt-in).

עוד הוראות בולטות -

  • על ספקי תקשורת לנקוט אמצעים טכניים וארגוניים מתאימים להבטחת המידע בשירותיהם. על אמצעים אלה להבטיח רמה נאותה של הגנה ביחס לאיומים הניצבים בפניהם. על מפעיל השירות להודיע למנוייו אודות כל סיכון מסויים לפרצה בטיחותית, לרבות הדרך לתקנו וההוצאות הכרוכות בכך.


  • על המדינות החברות בקהיליה להבטיח באמצעות חקיקה הולמת את חשאיות התקשורת האלקטרונית. בפרט, עליהן לאסור האזנה וציתות לתקשורת ונתונים בלא הסכמת המשתמשים, אלא כשהדבר נחוץ לצרכי הבטחון הלאומי או לשם מניעת, חקירת, התחקות ואישום בגין עבירות פליליות.


  • שירותי שיחה מזוהה יכללו אפשרות למתקשר לחסום את זיהויו בפשטות ובלא תשלום. במקביל, למקבל השיחה חייבת להיות אפשרות זמינה לסרב לקבלת שיחה מעין זו.


  • מידע המצביע על מקום הימצאו של אדם יעובד רק באופן אנונימי או בהסכמת המשתמש וגם זאת רק במידה ולמשך הזמן נחוץ לשם אספקת השירות. יצויין כי מידע מעין זה הוא חלק בלתי נפרד מאספקת שירותי טלפוניה סלולרית (במידת דיוק בינונית) או לווינית (במידת דיוק גסה). על ספק השירות לדווח למנוי על סוג המידע שיעובד, על מטרת עיבודו והאם יועבר לצדדים שלישיים. יש להעמיד לרשות הלקוח אמצעי פשוט שאינו כרוך בתשלום לחסום את העברת המידע הזה באופן זמני.


  • על המדינות החברות בקהיליה האירופית להבטיח כי ליחידים תהיה אפשרות למנוע קבלת שיחות-מועברות (automatic forwarding) מצדדים שלישיים.