מייקרוסופט נגד נטסקייפ (ושאר העולם) - חלק שני

אף סיבה טכנית אינה יכולה להסביר את סירובה של מייקרוסופט להתיר ליצרני המחשבים (OEMs) להתקין את מערכת ההפעלה חלונות בלא דפדפן האינטרנט שלה, אקספלורר. כך קובע השופט תומס פניפלד ג'קסון בממצאים העובדתיים שפרסם ב- 5 בנובמבר השנה. מייקרוסופט כרכה את הדפדפן ומערכת ההפעלה בגלל החשש שהדפדפן המתחרה מתוצרת נטסקייפ יפגע בהגמוניה של מערכת ההפעלה חלונות, מפני שיאפשר ליישומי מחשב לפעול בתוכו בהתעלם ממערכת ההפעלה שבה הוא עצמו מותקן.

באותה מידה, קובע בית המשפט, אף סיבה טכנית אינה מצדיקה את סירובה להתיר ליצרני המחשבים לפרוק (uninstall) את גרסאות 3 ו- 4 של הדפדפן ממערכת ההפעלה, או לספק למשתמשי חלונות אפשרות לפריקת הדפדפן. אין גם הצדקה טכנית לסירובה של מייקרוסופט להיענות לדרישת הצרכנים ולספק חלונות 98 בלא האינטרנט אקספלורר. היא הכריחה משתמשי מחשב להתקין ולהשתמש באקספלורר, אם רצונם ליהנות מיתרונותיה של חלונות 98, גם אם לא רצו בדפדפן.

חסימת ערוצי ההפצה

סירובה של מייקרוסופט להציע ליצרני המחשבים גרסאות נטולות דפדפן (ולפיכך מוזלות) של חלונות, אינו מונע מיצרן נחוש בדעתו להציע ללקוחותיו דפדפן אחר. יצרן יכול להציע ללקוחותיו בחירה בין דפדפנים. כדי לצמצם את הבלבול, ניתן להציג את האפשרויות לעיני הקונה בפעם הראשונה שיפעיל את המחשב. בחר להשתמש בנטסקייפ, תסיר המערכת באופן אוטומטי מן המחשב את דרכי הגישה העיקריות לאקספלורר (לדוגמה, סמל הדפדפן על גבי שולחן העבודה). בכך תסוכל מטרתה של מייקרוסופט בהכריחה יצרנים להתקין את האקספלורר - רכישת נתח שוק גדול מזה של נטסקייפ. כך יקרה גם אם יתאפשר לחברות המחשבים לקדם את הדפדפן מתוצרת נטסקייפ בשלב האיתחול של המחשב, לפני שהמימשק הגרפי של חלונות מופיע.

מקבלי ההחלטות במייקרוסופט האמינו, שכאשר תשתווה איכות האקספלורר לזו של הדפדפן המתחרה, יבינו יצרני המחשבים שעלות ההתקנה המוקדמת של הנוויגטור, קידומו והסרת אמצעי הגישה לאקספלורר, יקרה מידי. עם זאת סברו שמייקרוסופט אינה יכולה להמתין שהיצרנים יגיעו למסקנה זאת לבדם. לפיכך איימה רדמונד לשלול את רשיון ההתקנה של חלונות מכל יצרן שיסיר את הצלמיות ('אייקונים') של האקספלורר משולחן העבודה של חלונות או מתפריט "התחל" של המערכת. היא איימה לנקוט צעדים דומים כלפי יצרנים שקידמו תוכנות של צדדים שלישיים בשלבי האיתחול של המחשב. דרישותיה העכירו את יחסיה עם יצרני המחשבים, וחסמו חידושים שעשויים היו להועיל לצרכנים.

קומפאק לומדת לקח

במחצית הראשונה של שנת 96' למדה חב' קומפאק, שמייקרוסופט מוכנה לאכוף את דרישותיה גם על בעלות בריתה הקרובות ביותר בתעשיית המחשבים. קומפאק היתה הלקוח הגדול של מייקרוסופט למערכת חלונות. בהתאם להסכם שחתמה עם AOL (ספקית השירותים המקוונים הגדולה בארה"ב), החלה לשווק מחשבים אישיים בלא צלמית MSN (השירות המקוון המתחרה של מייקרוסופט). במקומה הציבה קומפאק על שולחן העבודה אייקון של AOL. במקביל הסירה את קיצור הדרך לאינטרנט אקספלורר משולחן העבודה של חלונות, ובמקומו הציבה צלמית של ספקית הגישה ספריי והדפדפן המועדף עליה, נטסקייפ נוויגטור. היא עשתה כן מפני שהנוויגטור היה הדפדפן המועדף על לקוחותיה ומפני שלא רצתה לבלבל משתמשים טירוניים בשתי צלמיות של דפדפנים - זו של נטסקייפ וזו של אקספלורר. ב- 31 במאי 96' שיגרה מייקרוסופט לקומפאק מכתב המתריע על כוונתה לשלול ממנה את הרשיון להתקין את מערכת ההפעלה חלונות אם לא תשיב לקדמותם את הצלמיות של MSN והאקספלורר. מנהלי קומפאק הבינו שחברתם לא תוכל להשאר בעסקים זמן רב בלא רשיון להתקין חלונות. לפיכך, ביוני 96' השיבה קומפאק את האייקונים למקומם המקורי בשולחן העבודה.

עם תחילת שיווקה של חלונות 95' החלו כמה מהיצרנים הגדולים להתאים את שלבי האיתחול של המערכת לדרישותיהם. כמה יצרנים הציגו מדריך להפעלת חלונות בפני מי שהדליקו את המחשב לראשונה, אפשרויות רישום לתוכניות ומסכים מתפרצים (Splash Screens) שכללו את הסמל המסחרי של היצרן. המטרה העיקרית היתה להקל את לימוד המחשב החדש, ולצמצם את החזרת המחשבים והקריאות הטלפוניות לתמיכה: די בשלוש שיחות טלפון ל- OEM כדי למחוק את הרווח שלו ממכירת מחשב אחד.

"אם היתה לנו ברירה"

בנוסף, כמה יצרנים פיתחו תוכנות שהופעלו מאליהן בעת השימוש הראשון במחשב והחליפו את שולחן העבודה של חלונות בממשק משתמש שהיצרן תכנן או בממשק של הנטסקייפ. בתגובה החלה מייקרוסופט להכריחם באביב 96' לקבל שורה של איסורים. אלה נקבעו בתיקונים לרשיונות ההתקנה של חלונות 95' וברשיונות ההתקנה לחלונות 98'. בין השאר נאסר לסלק צלמיות, ספריות מחשב או פריטים מתפריט "התחל" במחשב; נאסר לשנות את תהליך האתחול של חלונות; נאסר להתקין ממשקים חלופיים לשולחן העבודה של החלונות שיופיעו מאליהם בסוף תהליך האתחול של המערכת ועוד. כמה יצרני מחשבים, המייצגים %90 מהמכירות, סברו שההגבלות החדשות יהפכו את מערכותיהם קשות יותר לשימוש. הם צפו שהמגבלות יגדילו את שיעור ההחזרות וקריאות התמיכה מלקוחותיהם ובכך יפגעו ברווחיהם.

במרץ 97' התלוננה HP, יצרנית המחשבים הנודעת, בפני מייקרוסופט, כי מאז הוכרחה להסיר את תוכנת הלימוד שכללה במחשביה, מספר שיחות התמיכה שקיבלה עלה ב- 10% ושיעור ההחזרות (שעד אז היה הנמוך בתעשיה) השתווה למקובל בענף. "אם היתה לנו אפשרות לבחור בספק אחר, בהסתמך על פעולותיכם בתחום זה, אני מבטיח לכם שאתם לא הייתם הספק המועדף עלינו", כתב מנהל המחקר והפיתוח ב- HP לרדמונד, והגדיר את מדיניותה של מייקרוסופט "בלתי קבילה".

השופט פניפלד ג'קסון קובע כי יצרני המחשבים נאלצו להיענות לדרישות שכפתה עליהם מייקרוסופט למרות עלותן הגבוהה, מפני שלא היתה להם אלטרנטיבה. מייקרוסופט לא היתה כופה איסורים מכבידים על יצרנים ומשתמשים כאחד, פוגעת בערך של חלונות בעיני היצרנים וביחסיה עימם, אלמלא סברה שאלה צעדים נחוצים כדי להגדיל את חלקו של הדפדפן שלה על חשבון חלקו של הדפדפן מתוצרת נטסקייפ.

תמריצים ואיומים

מנהלים בכירים במייקרוסופט לא היו משוכנעים שדי בצעדים שתוארו לעיל. כדי להבטיח שהיצרנים הגדולים ימקדו את מאמציהם בקידום האקספלורר על חשבון הנוויגטור, נקטו איומים ותמריצים. מהנחות ליצרנים שהתקינו את האקספלורר כברירת המחדל, דרך יוזמות עסקיות עם מתחריהם של יצרנים סוררים ועד לאזהרות מפני תוצאות-לוואי. רדמונד הצליחה להניע את קומפאק וגייטווי לוותר על הנוויגטור. י.ב.מ. שלא נכנעה ללחץ, זכתה ליחס מנוגד בתכלית לזה של שתי מתחרותיה.

תוצאת המערכה שניהלה מייקרוסופט היתה חסימת ערוץ ההפצה העיקרי של יצרני המחשבים בפני נטסקייפ. לפני שנת 96' נהנה הנוויגטור מנוכחות מהותית וגדלה על פני שולחן העבודה של מחשבים חדשים. לאחר שנתיים, רק ארבעה מבין 15 היצרנים הגדולים המשיכו להציעו. בתחילת 99' הותקן הדפדפן המתחרה רק על גבי אחוז זעיר מבין המחשבים הללו.

ספקי הגישה

בשלהי 95' זיהתה מייקרוסופט את ספקי הגישה לאינטרנט כערוץ ההפצה השני בחשיבותו לנטסקייפ. היא פתחה במערכה שנועדה לשכנע אותם להשתמש בדפדפן שלה. לצורך כך יצרה בחלונות מנגנוני רישום לשירותי הספקים, וכללה בהם את הספקים השונים בתמורה להתחייבותם להשתמש באקספלורר כדפדפן המועדף עליהן ולהגביל את הפצת הדפדפנים האחרים. היא גם יצרה קיט המאפשר לספקים ליצור בקלות ובחינם גרסאות משלהם לאינטרנט אקספלורר. כ- 2,500 ספקי גישה השתמשו באפשרות זו, בהם שמונה הגדולים ששלטו לבדם על 95% ממינוי האינטרנט בארה"ב. רשיון השימוש בקיט חייב אותם להשתמש באקספלורר כתוכנת הדפדוף המועדפת.

מאמץ מיוחד הקדישו מייקרוסופט וביל גייטס לשכנועה של ספקית הענק AOL. המאמץ נשא פרי כאשר ב- 12 במרץ 96' הכריזה AOL כי בחרה באקספלורר כתוכנת הדפדוף העיקרית שלה. מייקרוסופט היתה נכונה לוויתורים מרחיקי לכת לשם כך: היא אפשרה ל- AOL גישה לקוד המקור של האקספלורר כדי שתוכל להתאים אותו לצרכיה, ולספק לה סיוע הנדסי ותמיכה טכנית שיאפשרו לה לשלב את האקספלורר בתוכנות האינטרנט הקנייניות של AOL. מייקרוסופט ניאותה לשלב גם שירותי הרשמה ל- AOL במערכת חלונות. היא עשתה כן בידיעה שהדבר עלול לפגוע בשירות המקוון שלה-עצמה, MSN, ובהעדיפה את קידום הדפדפן שלה על פני הפגיעה בשירות זה. AOL התחייבה בתמורה לקדם באופן בלעדי את האקספלורר של מייקרוסופט. למגבלות אלה לא היתה מטרה זולת קידום נתח השוק של האקספלורר על חשבון זה של נטסקייפ, קובע בית המשפט. באוגוסט 96' התקשרו מייקרוסופט ו- AOL בהסכם שבו התחייבה רדמונד לשלם ל- AOL סכומים מצטברים העולים על מיליון דולר, על בסיס הצלחתה לקדם את האקספלורר אצל מנוייה שכבר השתמשו בדפדפנים אחרים. המאמץ נשא פרי. בתחילת 98' השתמשו כתשעה מיליוני מנויים של AOL בגירסת האינטרנט אקספלורר שלה.

בהסכמים אחרים רתמה מייקרוסופט יצרני תכנים מובילים לשימוש וקידום בלעדי או דומיננטי של האקספלורר. היא לא זנחה גם את אפל, שהתחייבה גם כן לקדם את הדפדפן של מייקרוסופט. התוצאה - בסיס ההתקנות של האקספלורר גדול מזה של הנטסקייפ, והוא ממשיך לגדול בקצב מהיר מזה של מתחרהו. נטסקייפ שוב אינו מושך די תשומת לב של מפתחים, היכולים לכתוב יישומים מבוססי רשת, שניתן להשתמש בהם בכל מערכת הפעלה שהוא מותקן בה. בכך השיגה מייקרוסופט את מטרתה - שמירה על ההגמוניה של חלונות בשוק מערכות ההפעלה. בדרך הסבה נזק חמור לנטסקייפ, שנאלצה לוותר על מקור ההכנסה העיקרי שלה (הדפדפן) בעוד מייקרוסופט מסבסדת את הוצאות העתק שלה מהכנסותיה מחלונות.