החלטה ראשונה בישראל בתחרות בין סימני מסחר לשמות מתחם

אולי יעניין אותך גם

החלטה ראשונה מסוגה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בחנה בשבוע שעבר את היחס בין סימני מסחר לשמות מתחם באינטרנט - בש"א 54749/99 ה.פ. 10909/99 סלקום ישראל בע"מ נ' ט.מ. אקוונט תקשרות מחשבים בע"מ ואח'. ההחלטה ניתנה בבקשה לצו מניעה זמני, על-ידי כב' השופט יהודה זפט. תוצאתה זהה לזו שנפסקה במרבית המקרים בארצות-הברית - בעל סימן המסחר הרשום יצא וידו על העליונה.

cellcom.net.il? השם תפוס

חב' אקוונט היא ספקית גישה לאינטרנט. באפריל השנה רשמה את שם המתחם cellcom.net.il (ואגב, לא הסתפקה בו - היא גם רשמה את השמות פלאפון ופרטנר- אורנג' כשמות מתחם בסיומת net.il). אקוונט השתמשה בכתובת לשני אתרים - באחד, www.cellcom.net.il נמצא טופס הצטרפות של אקוונט, המאפשר לקרוא דואר אלקטרוני על גבי מסך הטלפון הנייד של המשתמש. האתר השני היה אתר-הבית הרגיל של החברה (aquanet.net.il), אשר שם המתחם cellcom.co.il הצביע עליו בלא הקידומת השגורה www.

על-פי כללי הרישום של איגוד האינטרנט הישראלי (isoc.org.il), האחראי על רישום שמות המתחם בארץ, הסיומת net.il מוקצית רק לבעלי רשיון של משרד התקשורת, המתיר אספקת שירותי גישה לאינטרנט. אקוונט רשמה את שם המתחם שבמחלוקת ימים ספורים לאחר שבקשתה של סלקום לרושמו נענתה בסירוב. בתגובה פנתה סלקום לבית המשפט בעתירה נגד אקוונט, מנהלה ובעלת מניותיה, בדרישה שימנעו משימוש בסימן המסחר שלה באינטרנט ויעבירו את שם המתחם לבעלותה. איגוד האינטרנט הישראלי צורף לבקשה כמשיב פורמלי.

סלקום ביססה את תביעתה על עילות אחדות, ובראשן גניבת עין: סעיף 59 לפקודת הנזיקין מורה, כי " מי שגורם או מנסה לגרום, על ידי חיקוי השם, התיאור, הסימן או התווית או בדרך אחרת, שטובין ייחשבו בטעות כטובין של אדם אחר, עד שקונה רגיל עשוי להניח שהוא קונה טובין של אותו אדם, הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם". לטענתה, מעשי אקוונט מהווים גזל של שמה, ומטרתם להטעות את ציבור הצרכנים, תוך ניצול המוניטין העצומים שלה, כך שיסברו שהאתרים שמפעילים המשיבים באינטרנט שייכים למבקשת או לכל הפחות קשורים אליה. באופן זה, הצרכנים המבקשים את אתר סלקום באינטרנט ימצאו במקומו את האתרים המפרים.

מוניטין אדיר בשם

המשיבים לא חלקו על המוניטין שצברה סלקו, אך טענו כי מוניטין זה נצבר בתחום הטלפונים הסלולריים ולא באינטרנט. במענה אימץ בית המשפט את ההגנה הניתנת לסימני מסחר שעוצמתם כה גדולה עד שהיא חורגת מעבר למוצרים המסוימים שבהם עוסקים סימני המסחר (ג' גינת, גניבת עין, בעמ' 17; י' ו- ח' קלדרון, סימנים מסחריים בישראל, בעמ' 159). "ההשקעה האדירה שהשקיעה סלקום בפרסום שמה הפכה את שם המותג "סלקום" לשם דבר בארץ", קבע בית המשפט. "העובדה כי סלקום אינה עוסקת עדין בתחום האינטרנט אינה שוללת את קיומו של יסוד המוניטין? עקב השקעתה הרבה של סלקום בפרסום שמה והמוניטין העצום ממנו היא נהנית, יהיה זה בגדר אבסורד לדרוש ממנה, במידה ותחפוץ להרחיב את תחומי עיסוקה למתן שירותי אינטרנט כפי שהיא מצהירה שבכוונתה לעשות, לבחור לה שם חדש על השם שנקשר בתודעת הצרכן ולהשקיע בפרסומו מחדש, רק מאחר וחברה אחרת הפועלת בתחום הקדימה אותה ועשתה שימוש בשם תוך שהיא נהנית שלא כדין מהמוניטין העצום שהוא צבר". יתרה מזאת, בית המשפט קבע כענין שבעובדה כי השירות שמציעה אקוונט באתרים נשוא המחלוקת הם שירותים לטלפון סלולרי - ואף המשיבים לא חלקו על כך שזהו תחום העיסוק שבו צברה המבקשת מוניטין.

אשר לחשש להטעיה, שאף הוא יסוד נחוץ בעוולת גניבת העין, אקוונט טענה כי השימוש בסיומת net ייחודי לספקי אינטרנט בישראל, לעומת הסיומת co.il המשמשת לאתרים מסחריים. לטענתה, סיומת זו מבחינה בין האתר של סלקום לאתריה שלה ומונעת אפשרות להטעיה. בית המשפט דחה את הטענה: הסיומות net או com, קבע, מלמדות על סוג השירות שניתן ולא על מהות החברה. מכיוון שחברה יכול שתהיה בעלת שתי הסיומות גם ביחד, אין בהן כדי להוות נתון מבחין שדי בו כדי למנוע חשש להטעיה. "נראה לי שכל שירות שיוצע לציבור באתר הכולל את שם המבקשת יקושר בתודעת הציבור עם סלקום ועם השירותים הניתנים על ידה", פסק. הוא דחה את הטענה כי משתמשי האינטרנט בישראל מודעים להבדל בין הסיומות הללו, וקבע כי הסיומת net המשותפת לשמות מתחם רבים יוצרת חשש רציני להטעיית הציבור בקשר למקור השירות הניתן.

חשש להטעיה

אף כי חברת הסולר אינה עוסקת באינטרנט, עקב השקעתה הרבה בקידום שמה הפך השם סלקום לאחד הסימנים המוכרים בארץ, בפרט כאשר אין לשם משמעות כשלעצמו והוא לא היה מוכר כלל לציבור בטרם החלה המבקשת להשתמש בו. מסיבה זאת, הציבור או חלקו עלול לחשוב כי סלקום הרחיבה את תחום עיסוקה לתחום האינטרנט, או לחילופין כי היא משתפת פעולה עם אקוונט.

אקוונט טענה כי חוג לקוחותיה שונה מזה של סלקום. גם טענה זו נדחתה, לנוכח העובדה כי המשיבים עצמם הסכימו שהדרך הקלה ביותר להגיע לאתר של חברה מסוימת היא לנסות למצוא את כתובתה על ידי הקלדת השם המסחרי או סימן המסחר המוכר לו בצירוף הסיומת המתאימה.

אקוונט טענה כי בחרה את שם המתחם המפר בתום לב ומתוך כוונה לספק שירות למכשירי טלפון סלולרי. לראיה הביאה את העובדה כי רכשה גם את שמות המתחם של המתחרות, פלאפון וארנג', תחת הסיומת net (!). בית המשפט התקשה להבין מדוע אקוונט אינה יכולה לספק את השירות שהיא מצהירה עליו (הצגת דואר אלקטרוני על מסך הפלאפון) על ידי השימוש בשם המסחרי שלה-עצמה.

גזל המוניטין של סלקום

מוניטין הוגדר בחקיקה ובפסיקה בישראל כנכס וקניין של בעליו. לכן רשאי לדרוש בכל המוניטין מכל מי שאין לו זכות לכך, שימנע מפגיעה בזכותו הקניינית. שימוש בשם סלקום בתוך שם המתחם של אקוונט מהווה פגיעה בזכויותיה הקנייניות של המבקשת, הוחלט. סלקום הצביעה על סיכוי לזכות בתביעתה גם בעילה של גזל מוניטין.

לאחר שקבע כי גם מאזן הנוחות נוטה לכיוונה של סלקום, נעתר השופט זפט לבקשתה וציווה על המשיבים להפסיק לאלתר את הפעלת אתרי האינטרנט הנושאים את שם המתחם cellcom.net.il. הוא השית על אקוונט, מנהלה ובעלת מניותיה לשלם לסלקום הוצאות בסך של 20,000 ש"ח.

סלקום יוצגה על-ידי משרד עו"ד ריצ'רד לוטי ואקוונט בידי עו"ד מנחם קונדה.

הערות ספורות בשולי ההחלטה: בעבר אמנם הוגשו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב תובענות בנושא, אלא שהן לא הגיעו לכדי הכרעה שיפוטית, כי אם הסתיימו בפשרה (יאהו העולמית נגד יאהו ישראל. "משפט באינטרנט", 9.8.98), או בהעדר הגנה (תביעת חב' איוואה היפנית נגד מי שרשמו את שם המתחם aiwa.co.il).
נכון ליום ראשון, 12.9.99, האתר המפר פעל עדין: בשתי הכתובות (cellcom.net.il ו- www.cellcom.net.il) נמצא טופס המאפשר רישום לשירותי אקוונט. כותרת האתר מכריזה במפורש כי זהו שירות חדש של אקוונט. ספק אם ניתן לטעות ולסבור כי סלקום שותפה לשירות.

זכות ייחודית

יחד עם זאת, סימן המסחר מקנה זכות ייחודית לגבי הטובין שעליהם נרשם (סעיף 46 לפקודת סימני המסחר). לכאורה די היה בכך כדי למנוע את השימוש בשם המתחם cellcom.net.il לאתר שעניינו קשור לטלפונים סלולריים, בלא צורך בדיון בעוולת גניבת העין. הואיל והסימן סלקום הוא אמנם בעל מוניטין אדירים, ספק אם ניתן להשתמש בו גם כשם מתחם לאתר שעניינו אחר לגמרי, וזאת בגלל ההגנות הניתנות לסימני מסחר בעלי פרסום חריג (סימנים מפורסמים. ראה "גבולות ההגנה על סימני מסחר", "משפט באינטרנט" מיום 1.9.99).

למרות שגניבת העין עמדה במרכז הדיון בהחלטה, ניכר בה עירוב של שיקולים מתחום דיני סימני המסחר. המוניטין הרבים של השם סלקום, לצד העובדה כי המשיבים השתמשו בשם המתחם לשירות הקשור במישרין עם התחום הסלולרי, הכריעו את הכף לזכות המבקשת. ספק אם החלטה מעין זו תהיה נכונה גם במקרים שבהם ידובר בסימנים שאינם מפורסמים, כאשר שם המתחם המפר ישמש לאתרים שונים בתכלית מן הנושאים שעל שמם נרשמו הסימנים.