הגישה לאינטרנט כזכות חוקתית

אולי יעניין אותך גם

שתי החלטות שניתנו בחודשים האחרונים בישראל, בעניינו של עופר שדות, שנחשד בשיבוש פעולת המחשבים של ספק האינטרנט "אקוואנט" עוסקות בזכות הגישה לרשת: ההחלטה הראשונה ניתנה על ידי השופטת רחל גרינברג בבית משפט השלום בתל-אביב, אגב שחרורו בערובה של עופר שדות (ת.מ. 12214/99 מיום 21 בינואר), והשניה ניתנה על-ידי השופט ע. דוויק בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, במסגרת ערר שהגיש שדות על ההחלטה הקודמת (ב.ש. 90198/99 מיום 21 במרץ). בהתחשב בטיב ההליכים, ההחלטות לא עסקו בניתוח חוקתי מעמיק של הסוגיה, ועם זאת יש בהן ענין וחשיבות, בהיותן הראשונות מסוגן בישראל.

המשטרה זימנה את שדות לחקירה ב- 17 בינואר בחשד שחדר למחשבי חברת אקוואנט ושלח עשרות אלפי מכתבי "זבל" אלקטרוניים המכילים השמצות ונאצות במטרה לפגוע בגישה לשרות הניתן על-ידי החברה. הבעלים והמנהל של ספקית הגישה העיד, כי שדות היה לקוח של החברה - מחובר למחשביה באמצעות קו נל"ן. הוא הודיע לחברה שבכוונתו להקים אתרי סקס ולקשרם לאינטרנט באמצעות קו זה. החברה הסכימה, ובמשך מספר חודשים לא היו תקלות במתן שרות ללקוח. הבעיות החלו, לטענת המתלונן, כשהחשוד החל לפרסם את האתר שלו ב"דואר זבל" אלקטרוני (Spam). כתוצאה מכך החלה החברה לקבל תגובות נזעמות ונותקה מחברות אינטרנט שונות בעולם. אשר על כן ביקשה מהחשוד לחדול ממעשיו, או להתנתק מהחיבור אליה. לדברי המתלונן, הגיב החשוד לדרישה בשורה של מעשים כגון פריצה למחשבי החברה, איומים בחבלה במחשביה, שליחת מכתבי נאצה בשם מנהל החברה להמוני משתמשים ברשת האינטרנט בארץ ובעולם, שליחת הודעות בשם מנהל החברה על סגירתה, גניבת רשימת לקוחות וסיסמאות כדי להפיץ את השמצותיו, ועוד. מעשים אלה גרמו, בין היתר, לסתימת תיבות הדואר של מנהלי החברה ולסתימת הקווים של החברה.

ב- 18 בינואר ביקשה המשטרה מבית משפט השלום בתל-אביב להטיל על שדות איסור להשתמש באינטרנט - וזאת במסגרת סמכותו של בית המשפט על-פי סעיף 48(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1986. בא כוח החשוד התנגד לבקשת המשטרה. הוא טען כי קיים סכסוך עיסקי בין שדות לאקוואנט, וכי שדות מחובר עתה לאינטרנט באמצעות חברות אחרות. לדעתו, העובדות עליהן מצביעה המשטרה אינן מהוות כלל עבירה פלילית, ועל כן לא היה מקום להטיל על מרשו כל תנאי מגביל.

כב' השופטת גרינברג נענתה לבקשת המשטרה. היא מצאה כי לכאורה ניתן לייחס לשדות את העבירות המנויות בסעיפים 2 ו- 4 לחוק המחשבים ("שיבוש או הפרעה למחשב או חומר מחשב" וכן "חדירה לחומר מחשב") והוסיפה: "מדבריו של נציג המשטרה בבית המשפט ומדברי המתלונן עולה כי קיים חשד ששדות המשיך במעשיו כלפי אקוואנט גם לאחר שהפסיק, פורמלית, את ההתקשרות עימה וזאת בעצמו ובאמצעות אחרים. מכאן, כי כל עוד יתאפשר לחשוד השימוש ברשת האינטרנט, קיים סיכוי למעלה מסביר להמשך מעלליו כלפי החברה, ועל כן יש מקום, לדעתי, להעתר באופן חלקי לבקשת המשטרה.... מצד שני, אינני מוכנה לאסור על החשוד את השימוש ברשת האינטרנט לזמן ממושך ומעבר להכרחי". היות שכך אסרה על שדות להתחבר לאינטרנט, בכל דרך, הן מביתו והן מכל מקום אחר, למשך 60 יום. היא הורתה כי עד לתום תקופה זו תגבש המשטרה עמדתה לעניין כתב אישום, בהתאם לראיות שיהיו בידיה.

שדות הגיש ערר על ההחלטה. בא-כוחו טען, בין השאר, כי האיסור לגלוש ברשת האינטרנט הינו הגבלה גורפת "עד כדי אבסורד" וכמוה כהגבלת חופשה התנועה והעיסוק הנמנים עם זכויות יסוד המעוגנות בחוקי היסוד. סנ"צ בועז גוטמן, עו"ד, ראש מפלג עבירות מחשב ביחידה לחקירות הונאה, שטען בשם המשטרה השיב, כי ההגבלה איננה גורפת. לדבריו כן קיימת בעורר סכנה המתבטאת ביכולתו הטכנית, ובכוונתו להשתמש בתוכנות מחשב "מרושעות" על מנת לשבש פעילותם של מחשבים אחרים ברשת ועל מנת להעמיס על קווי התקשורת של רשת האינטרנט, באופן שיכול לחסום את גישה לספקי השירות ? חברת "אקוונט" ואף חברות אחרות. גוטמן ציין כי בסריקה במחשבו של שדות נמצאה אף "מחיצה מכילה תוכנות מרושעות המבצעות פעולות פליליות תוך זיוף נתונים, הכנת מצג שווא, הכנת קבצי פלטים כוזבים, שיבוש השימוש במחשב ועוד".

ב- 21 במרץ (יום פקיעת הצו המקורי...) החליט בית המשפט כי בשלב זה של ההליך ובטרם גיבשה המשטרה את עמדתה או הגישה כתב אישום, אין מקום למנוע משדות את הגלישה באינטרנט באופן כה גורף: "בהגשת תלונה כנגד אדם, ובפתיחתה של חקירה משטרתית, מקום בו לא קמה עילה למעצר, אין די כדי להטיל על אדם הגבלה כה גורפת", קבע השופט. "רשת האינטרנט משמשת כיום כר פעולה נרחב למגוון פעילויות חברתיות ומסחריות, ברחבי העולם כולו, ואין מקום, בנסיבות המקרה שבפני, להגבלה כה גורפת הפוגעת בעורר הן כאדם פרטי, המשתמש ברשת האינטרנט לצרכיו האישיים, והן כעסק המשתמש ברשת לצרכיו העיסקיים". בית המשפט סבר כי האיזון הנכון שבין ההגנה על זכות העורר לחופש העיסוק וזכותו לחופש המידע, לבין זכותה של החברה המתלוננת להמשיך ולפעול ברשת ללא הפרעה, יושג אם ייאסר על העורר להתחבר, בכל דרך שהיא עם אקוואנט, והתריע בשדות כי כל נסיון לעקוף הוראה זו יהווה בסיס לעיון מחודש בהחלטה ויגרור הטלת איסורים חריפים ומקיפים הרבה יותר.