פגיעה בסימני מסחר בקוד מחשב נסתר

אולי יעניין אותך גם

באינטרנט מאות מיליוני דפים. עשרות אלפים, אם לא למעלה מכך, מתווספים או מתעדכנים מדי יום ביומו. הדרך העיקרית למצוא מחט בערמת שחת זו היא מנועי החיפוש, כדוגמת אלטה ויסטה (http://www.altavista.com), הוטבוט (http://www.hotbot.com) ודומיהם. מנועי החיפוש נבדלים מאינדקסים ערוכים בידי אדם (כדוגמת !Yahoo), בכך שהם מפעילים תוכנות, המכונות רובוטים, הסורקות את האינטרנט ללא הפסק ומקטלגות את המידע והדפים שהן מוצאות. אחת הדרכים היעילות לסייע בידי המנועים הללו היא לכלול בכל דף תיאור קצר באמצעות פקודת HTML (היא השפה שבה נכתבים דפי אינטרנט), הידועה כ- META TAG. תגי מטה מופיעים בראש העמוד. הם יכולים לכלול מילות מפתח, משפטים אחדים אודות האתר, את שמו של המחבר או פרטים אחרים. מנועי החיפוש אמנם יודעים לנצל את המידע שבתגים, אולם מידע זה אינו גלוי למשתמש בעת העיון באתר והתגים נחשבים איפוא לקוד-נסתר.

אחת השאלות המטרידות מזה זמן את האינטרנט היא האם מותר לכלול בקוד הנסתר סימני מסחר של צדדים שלישיים, כגון מתחרים עסקיים. האם, לדוגמה, יכולים אתרי סקס מתחרים במגזין פלייבוי לכלול את שמו בתגי המטה שלהם במטרה להסיט תנועה מהאתר הפופולארי אליהם (ראה משפט באינטרנט מ- 6 באוקטובר 97'. המאמר מצוי ב- http://www.law.co.il/articles.htm)? ב- 22 באפריל התייחס לסוגיה בהרחבה בית משפט פדראלי לערעורים בקליפורניה, ארצות-הברית, בענין Coast Entertainment Corp. Brookfield Communications Inc. v. West. זוהי פעם ראשונה שערכאה כה גבוהה התייחסה לנושא בהרחבה.

West Cost Video מפעילה רשת של חנויות שעיסוקן בהשכרת סרטי וידאו בארצות-הברית. המחלוקת נסבה סביב השאלה האם היא יכולה לעשות שימוש במילה MovieBuff בתגי המטה של אתר האינטרנט שלה, בהתחשב בעובדה שזהו סימן מסחר רשום של Brookfield (ראו ב- http://www.brookfieldcomm.com). שופטי בית המשפט לערעורים בסן פרנסיסקו הוציאו צו מניעה זמני, האוסר על השימוש בסימן המסחר ופסקו כי תגי מטה, הכוללים סימני מסחר של צדדים שלישיים, יוצרים "בלבול התחלתי אצל הצרכן" (Initial consumer Confusion). להבהרת כוונתו נעזר בית המשפט בדוגמה: נניח שרשת-הווידאו בלוקבסטר תציב שלט בכביש המהיר, הקורא "West Cost Video בעוד שני מייל: יציאה מס' 7", בעוד שביציאה זו ממוקמת למעשה חנותה של בלוקבסטר ואילו חנות West Cost נמצאת ביציאה הבאה אחריה - לקוחות המחפשים אחר החנות של West Cost יירדו מהכביש המהיר ביציאה 7. הואיל ולא יעלה בידם לאתר את החנות, הם עשויים לשכור סרט וידאו אצל בלוקבסטר הנמצאת במקום:

    "Customers are not confused in the narrow sense: aware that they are purchasing from they are fully no reason to believe Blockbuster and they have way that Blockbuster is related to, or in any sponsored by, West Coast... Nevertheless, the fact that there is only initial consumer confusion does fact that Blockbuster would be not alter the acquired good misappropriating West Coast's will"

בית המשפט הוסיף וקבע שלא כל שימוש בסימן המסחר של אחר בתגי מטה ייחשב אסור. באופן זה יותר השימוש אם האתר משווה בין טובין או שירותים של בעל האתר לטובין או שירותים של בעל סימן המסחר, וכך גם אם השימוש בסימן המסחר הנסתר מציג באופן הוגן את תוכנו של האתר: כך לדוגמה נפסק בעבר כי העובדה שנערת האמצע של פלייבוי, טרי וולס, השתמשה בסימנים Playmate ו- Playboy בתגי מטה של אתר אינטרנט, הכולל את תמונותיה, אינה מהווה הפרת סימן מסחר אסורה.

פסק הדין של בית המשפט בענין Brookfield כולל הכרעות גם בסוגיות אחרות, שחשיבותן רבה למסחר האלקטרוני: לדוגמה, האם עצם הרישום של כתובת אינטרנט די בו כדי להחשב "שימוש", המקנה הגנה לסימן מסחר. בנסיבות הענין התעוררה השאלה עקב רישום הכתובת moviebuff.com על ידי West Cost video ובית המשפט השיב על כך בשלילה.

פסק הדין המלא נמצא ב- http://www.vcilp.org/Fed-Ct/Circuit/9th/opinions/9856918.htm הוא מחזיק 41 עמודים וניתן, כאמור, במסגרת הליכי ביניים. בסוף חודש יוני צפוי הדיון במשפט להתחדש.