השימוש במדיה הדיגיטלית מותיר עקבות ברורים של המשתמש, המאפשרים לשרטט פרופיל אישי מדוייק, הכולל העדפות אישיות ומידע אחר, שסוחרים מקוונים כמהים לאסוף, כדי לשווק אל המשתמש שירותים ועסקאות שיהלמו את תחומי הענין שלו.
להלן כמה דוגמאות למידע שנחשף בעת ביצוע פעולות שגרתיות לגמרי הקשורות באינטרנט:
- דואר אלקטרוני: כמה מספקי הגישה לאינטרנט מציעים שירות הקרוי finger. בישראל, לדוגמה, מציעה נטוויז'ן את השירות. באמצעות finger ותוכנה מתאימה (לדוגמה, CyberKit הניתנת להורדה מ- http://tucows.netvision.net.il) ניתן לדעת את שם בעל חשבון הדואר האלקטרוני ששיגר אליך הודעה וגם מתי התקבל אצלו הדואר האלקטרוני האחרון ומתי משך מחשבונו הודעות לאחרונה.
- גלישה באינטרנט: גם פעולה של גלישה פשוטה חושפת נתונים אודות המשתמש: סוג הדפדפן שבו הוא משתמש, מערכת ההפעלה המותקנת במחשבו האישי, רמת-ההפרדה במסך שלו ובאיזה אתר אינטרנט ביקר קודם. מידע זה נחשף באמצעות קוד-מחשב פשוט, כתוב בג'אווה סקריפט, הניתן להורדה חופשית באתרים רבים. תכליתו חיובית בעיקרה ? להתאים את העמוד שרואה המשתמש לנתונים המדויקים של המחשב שלו.
- עוגיות: בעת הגלישה מצטברים בהחבא במחשבו של המשתמש נתונים אודות אתרים שבהם ביקר, רכישות שביצע, מודעות שבהן צפה, לרבות האם הקליק עליהן או לא. הפרטים הללו נצברים באמצעות עוגיות (Cookies). את הטכנולוגיה של העוגיות ובעיותיה המשפטיות תארנו בהרחבה במדור זה במאמרים "עלך גלישה ופרטיות ? או, עוגיות ברשת", שפורסמו ב- 2 ביולי וב- 25 ביוני 97'. בהתאם להגדרות של מתכנת העוגיות, אתרים שונים יכולים לאסוף את, ולעתים לפענח את המידע המצוי בהן. הטכנולוגיה מאפשרת גם למחשבים-שרתים להזדהות במהירות כשרתים אחרים ובאופן זה ללקט ממחשב המשתמש את העוגיות שנוצרו בו על-ידי אותם שרתים אחרים.
- רכישות מקוונות: בעת רכישה מקוונת נדרש הקונה להותיר אחריו פרטים מלאים ? שמו המלא, כתובתו, מס' טלפון, כתובת דואר אלקטרוני, נתוני כרטיס האשראי ועוד. אתרי המכירה גם יותירו במחשבו עוגיה (Cookie) הכוללת מידע אודות הרכישה שביצע. בעתיד כשיחזור ויבקר בחנות, יוכלו להציע לו מוצרים ההולמים את דרישותיו. ואם יבחרו לחלק את המידע הזה עם חנויות אחרות?
- התקנת תוכנות: תוכנות מחשב אחדות מוצעות לגולשים בחינם, אולם בעת התקנתן מתבקש המשתמש למלא שאלון אישי. כך מבקשת לדוגמה תוכנת ICQ הישראלית, שהחברה המפתחת אותה נרכשה לא מכבר על ידי AOL האמריקנית תמורת סכום עתק. ההערכות המקובלות גורסות שבסיס המידע אודות משתמשי התוכנה עומד ביסוד המחיר הגבוה ששילמה הרוכשת.
- פרסונליזציה: ממילות הקסם של האינטרנט עכשיו ? יצירת עמודים מותאמים אישית למשתמש. שירות המוצע באתרים כדוגמת !http://my.yahoo.com) Yahoo) ושערי-אינטרנט אחרים. המעוניין להתאים עמוד לצרכיו ימסור אגב כך מידע על תחומי החדשות המענינים אותו, ניירות הערך שהוא רוצה לעקוב אחריהם, קבוצות הספורט שאת תוצאותיהן הוא רוצה לראות, הערים בעולם שאחר הטמפרטורות בהן ירצה לעקוב ועוד ועוד?
- שימוש באינטרנט בעבודה: מעסיקים זיהו את האינטרנט כפריצה בארגון, המאפשרת הן שימוש במשאבי העסק לצרכים פרטיים (תוך השחתת זמן עבודה) והן העברת מידע מתוך הארגון החוצה. מערכות תוכנה מאפשרות להם לשלוט על פעילות אינטרנט בלתי רצויה של עובדיהם. בין השאר מאפשרות מערכות אלה לנטר משלוח דואר אלקטרוני אל מחוץ לארגון (לדוגמה, באמצעות סריקה אחר מילות מפתח המופיעות בהודעות היוצרות), לחסום את הביקור באתרים שאינם קשורים לעבודה ולקבל דו"חות ? עד לרמת המשתמש הבודד ? אודות הפעילות המקוונת שביצעו העובדים. תוכנה כזאת היא, לדוגמה, תוכנת Session-Wall 3 של החברה הישראלית אבירנט (http://www.abirnet.com), החוסמת את הרשת הארגונית מפני גישה בלתי מורשית מן החוץ ובמקביל מנטרת את הפעילות היוצאת.
- תוכנות חינם: ז'אנר חדש של תוכנות הולך ומתפתח ? תוכנות חינם המציעות פרסומות למשתמש. כזוהי לדוגמה הגרסה החופשית של תוכנת החיפוש http://www.copernic98.com) Copernic 98). תוכנה אחרת, מנהל ההורדה Go!Zila, מבקשת מהמשתמש למלא שאלון כדי שתוכל להציג בפניו מודעות ההולמות את העדפותיו.
- קבוצות דיון: קבוצות דיון היו שדה הציד הראשון של מפרסמי האינטרנט. עורכי הדין היהודיים לורנס וסיגל עוררו עליהם חימה כאשר שיגרו לקבוצות הדיון הודעות המציעות את שירותיהם. כיום נוטלים מקבוצות הדיון את כתובות הדואר האלקטרוני של מי שהותירו בהם הודעה. כתובות אלה משמשות לאחר מכן לצורך משלוח דואר-זבל לרשימות תפוצה. נסה את השילוב הבא: טול כתובת דואר אלקטרוני מתוך קבוצת דיון, לאחר מכן מצא את שמו של האדם שמאחוריה באמצעות שירות finger ואת כתובתו המלאה באמצעות ספר טלפונים מקוון. הנה לך מידע שיכול לשמש אותך בפעילות מסחרית.
איסוף הפרטים האישיים קיבל תאוצה עם תחיל הפעילות המסחרית באינטרנט. שם המשחק הוא עתה "פרסונליזציה": תפירת עמודים ועסקאות עבור כל משתמש ומשתמש בנפרד, כדי להציע לכל אחד מוצר ההולם את צרכיו ולהגדיל את הסיכוי שיבצע עסקה. בשבוע הבא נבחן את האופן שבו מנסים להתמודד עם סוגיית הפרטיות במולדת המסחר המקוון, ארה"ב, ונשאל האם חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 הולם את הסביבה המקוונת.