אתרי אינטרנט לעורכי דין מותרים - בכפוף לכללי האתיקה

אולי יעניין אותך גם

המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין החליטה ב- 26 באוקטובר להתיר פרסום מידע על עורכי דין באינטרנט, בכל אתר, בכפוף לכלל 7 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו - 1986. בכך נמנעה המועצה מאימוץ המלצתה של ועדת האתיקה הארצית, אשר ב- 9 בספטמבר השנה אסרה, הלכה למעשה, על הקמת אתרי אינטרנט של משרדים לעריכת דין ("משפט באינטרנט", 28 בספטמבר).

החלטת ועדת האתיקה הארצית, קבעה שאתר של עורכי דין באינטרנט מהווה פרסום לכל דבר וענין, הנופל לגדר האיסור החל על עורכי דין לעשות לעצמם פרסומת כעוסקים במקצוע של עריכת הדין. פרטי עורכי הדין ימסרו באינטרנט רק באתר, שתקים לשכת עורכי הדין, ובו ייוחד דף לכל עורך דין. עורך הדין יוכל למלא בדף את פרטיו, בהתאם לכללי הלשכה. דף-הבית יהיה כפוף לביקורתה של הלשכה, ויוכנס לאתר האינטרנט שלה ויעודכן מעת לעת רק באמצעותה. גם עיצובו של הדף יוסדר בכללים שתקבע הלשכה. נוסח ההחלטה נמצא ב- www.law.co.il/computer-law/recom.htm.

לדיון בפני המועצה הארצית, זומנו עו"ד עדי קידנר, העוסק בדיני מחשבים ומקדם את הטמעת המיחשוב במשרדי עו"ד, והחתום-מטה, המנהל ומפעיל אתר למידע משפטי בכתובת http://www.law.co.il. עורכי הדין המוזמנים ציינו כי יש ניגוד חריף בין אדם המבקר באתר אינטרנט לבין מי שנחשף לפרסומת ברדיו, טלוויזיה או אפילו עיתון: בפרסומת זאת, הצרכן הוא פאסיבי. הוא קולט אותה בעל כורחו כמעט - מפני שהוא מאזין או צופה במשדר או תוכנית שמעניינים אותו. גם אם יישב באפס מעשה מול המקלט, ייחשף לפרסומת. כך גם בעיתון - גם אם יעלעל בו לתומו, יתקלו עיני בפרסומת.

לעומת זאת באינטרנט, איש אינו מגיע בדרך מקרה לאתר של משרד עורכי-דין. מי שנכנס לאתר ביצע שורה של פעולות מכוונות, כדי להיכנס אל האתר ולקרוא את המידע המצוי בו: התחברות לרשת, גישה למנוע חיפוש, סריקה אחר המידע המבוקש, ובחירה אקטיבית במידע באמצעות הקשת עכבר. אדם כזה מעוניין בשירות משפטי ומבקש מיוזמתו לקבל מידע אודותיו.

בנסיבות אלה, נטען, ביקור באתר אינטרנט אינו זהה לקריאה במודעה, והצבת אתר כזה אינה זהה לפרסומת. ההשוואה הנכונה יותר היא לביקור במשרדו הקיים של עורך הדין כדי לקבל מפיו מידע על עיסוקו. מסירת מידע מסוג זה, למי שכבר נכנס בשערי המשרד, אינה יכולה להחשב פרסומת אסורה על-פי חוק. משום כך, אם בכלל ראויה האינטרנט ליחס שונה מזה הניתן לפרסום במדיות אחרות - היא ראויה להקלה ולא להחמרה.

עם זאת, כדי להימנע מהחלטות מהפכניות שספק אם ניתן היה לאמצן, הוצע להסתפק בהחלטה שמרנית, המשקפת את עמדתם של ועדת האתיקה הארצית ושל ועדת האתיקה במחוז תל-אביב עד לא מכבר: עורך דין רשאי לפרט באינטרנט אודות עצמו את הפרטים המותרים לו לפי כלל 7 לכללי האתיקה מקצועית ? שמות עוה"ד, תאריהם האקדמאים, המען ודרכי ההתקשרות עם המשרד וכן ארבעה מתחומי העיסוק הקבועים בכללים. עורך הדין יהיה רשאי לעשות כן בכל אתר שיבחר, בלא שיוגבל לאתר של לשכת עורכי הדין דווקא ולכללי העיצוב שייקבעו על ידה.

גם הצעה מינורית זאת הניבה דיון ערני וממושך, שנוהל על-ידי יו"ר המועצה הארצית, עו"ד יהודה טוניק. בלטה בו העובדה, שלא הפרסום באינטרנט הוא בלב המחלוקת כי אם אופי המקצוע בכלל, וסוגיית הפרסום בתוכו. בין חברי המועצה בלטו בעלי גישה שמרנית מובהקת (לדוגמה, עוה"ד שמעון בן-יעקב ויראון פרסטינגר) לעומת כאלה שגישתם מתירה (לדוגמה, עוה"ד ד"ר שלמה כהן ופנחס מרינסקי).

לבסוף אימצה המועצה הארצית ברוב של עשרה מול שבעה את ההחלטה הבאה: הפירסום באינטרנט יוכל להיות בין באתר הלשכה ובין באתר אחר ובתנאי שהוא עומד בתנאי כלל 7, הוראות חוק לשכת עורכי הדין וכללי האתיקה. לשכת עורכי הדין תוודא שעורכי הדין באינטרנט עומדים בכללים אלה ותעמיד את מי ששגו על טעותם. לעורכי דין המפרסמים שלא על-פי הכללים תינתן שהות לתיקון, ולאחר מכן, ככל שיידרש, ינקטו נגדם צעדים.

לפני חודשים אחדים הודיעה הממשלה כי תקדם את חקיקת הצעת חוק חופש העיסוק (תיקוני חקיקה) (הגבלות על פרסומת), התשנ"ז ? 1997. ההצעה מסירה את האיסור החל על עורכי דין לעשות לעצמם פרסומת כעוסקים במקצועם. אם תעמוד המדינה בהתחייבותה, לא ירחק היום וגם החלטת המועצה הארצית - המקלה לעומת עמדתה של ועדת האתיקה הארצית - לא תהיה עוד רלבנטית.