זכויות יוצרים ושפת מחשב

אולי יעניין אותך גם

מספר תביעות בארצות-הברית עוסקות בשאלות של קנין רוחני וניהול אתרי אינטרנט. התביעות רחוקות עוד ממתן פסק-דין. אחת מהן לובנה בהליכים מקדמיים וההליכים העיקריים עוד לפניה, שניה הוגשה לפני ימים אחדים בלבד, ושלישית הוסרה בידי התובע. אבל כולן כאחת מלמדות, שהעניין המשפטי ביחסי הגומלין שבין זכויות היוצרים ל- Web, הממשק הגרפי של האינטרנט, גובר והולך: האם קישור לאתר אחד מבעד למסגרת (Frame) באתר אחר מהווה הפרה של זכויות יוצרים באתר המקושר (זה הנצפה מבעד למסגרת)? בכך עוסקת התביעה של Futuerdontics v. Applied Anagramics, Inc., Inc.

פיוצ'רדונטיקס מפעילה עסק של הפניות לרופאי שיניים. לשם כך רכשה מן הנתבעת AAI את זכויות השימוש הבלעדיות בארה"ב במספר הטלפון DETNIST-1-800. בשנת 96' הקימה אתר אינטרנט בכתובת http://www.futuredontics.com. כשנה לאחר מכן הקימה הנתבעת אתר משלה (DENTIST@HOME-1-800 בכתובת http://www.appliedanagramics.com) וקישרה אל פיוצ'רדונטיקס מבעד למסגרת. במסגרת מוסיפים לראות את סמלה של AAI, מידע אודותיה וקישוריות (Links) לחלקים אחרים באתרה. פיוצ'רדונטיקס הגישה תביעה ובה טענה להפרת זכויות יוצרים. לדבריה, AAI יוצרת באמצעות הקישורית "יצירה נגזרת" (Derivative Work), שהזכות לה נתונה לבעל זכויות היוצרים בלבד. באוקטובר אשתקד דרשה גם צו מניעה, ונדחתה. ערעורה על הדחיה סורב לפני כחודשיים בבית המשפט של ה- 9th Circuit בקביעה שלא עלה בידי פיוצ'רדונטיקס להוכיח כי סיכויי הצלחתה בתביעה עולים על אלה של הנתבעת, או כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה וכי נגרם לה נזק ממשי כתוצאה מהקישור מבעד למסגרות. מאידך, בקשתה של הנתבעת לסלק את התביעה על הסף מחוסר עילה או להכריע בה על יסוד העובדות שבכתבי הטענות, נדחתה גם היא.

הצדדים נחלקו ביניהם בחריפות בשאלה מה מהות הקישור מבעד למסגרת. התובעת טענה כי הנתבעת העתיקה את דפי המידע שלה, המוגנים על-פי דיני זכויות יוצרים, בכך ששילבה את הדפים של AAI עם אתר האינטרנט שלה. הנתבעת טענה לעומתה, כי היא רק מספקת עדשה, שבאמצעותה ניתן לצפות במידע שהציבה התובעת באינטרנט.

במסגרת ההליכים המקדמיים, בית המשפט במחוז המרכז של קליפורניה לא השתכנע מן האסמכתאות שהביאו הצדדים: פיוצ'רדונטיקס הסתמכה על פסק-דין (Mirage) שאסר הטבעת דמויות מוגנות באריחי קרמיקה בנימוק שהדבר מהווה "יצירה נגזרת". בית המשפט קבע כי הנדון אינו דומה לראיה מפני שהנתבעת רק יצרה מסגרת אלקטרונית מסביב לאתרה של התובעת. באותה מידה נקבע שהאסמכתא שהביאה הנתבעת לחיזוק עמדתה (Galoob) אינה מונעת מן התובעת להוכיח ש- AAI יוצרת העתק "מוחשי וקבוע" ("concrete or permanent form") מדפי האינטרנט שלה, העולה כדי העתקה אסורה.

שתי ההחלטות - הן של בית המשפט המחוזי והן של ה- 9th Circuit - נמצאות במאגר המידע המשפטי "לקסיס-נקסיס".

כך, איפוא, נותרה על עומדה תביעה, שיכולה לשפוך אור על סוגיית הקישור מבעד למסגרות. סוגיה זאת התעוררה לראשונה בתביעת "וושינגטון פוסט" וענקי תקשורת אחרים נגד טוטל-ניוז (www.totalnews.com) בשנה שעברה ("משפט באינטרנט", 11.4.97): תאגידי התקשורת דרשו למנוע את המשך הצגת אתריהם מבעד למסגרות. הם טענו כנגד השימוש "הפיראטי", כדבריהם, שעושה טוטל-ניוז באתריהם, בעוד הם משקיעים מאמצים גדולים באיסוף החומר העיתונאי וביצירת האתרים. בפרט יצא קצפם כנגד העובדה שטוטל-ניוז מוכרת פרסומות באתר שלה, על חשבון מאמציהם. התאגידים התובעים דרשו לאסור על החברה להשתמש בסימני המסחר שלהם וטענו לפגיעה בזכויות היוצרים. התביעה עוררה סערה וחששות לעתיד הקישורים, המהווים את נשמת אפה של ה- Web - אלא שהיא הסתיימה מידית בפשרה שמנעה הכרעה שיפוטית. בניגוד לפרשה ההיא, נראה כי עניינה של פיוצ'רדונטיקס יגיע לפסק-דין.

מענין לציין שקוד מחשב פשוט (בשפת-התסריטים ג'אווה סקריפט) יכול למנוע הצגת אתר בתוך מסגרת. האם ניתן יהיה לטעון, שבעל-אתר שאינו כולל קוד כזה בדפיו, מתיר מכללה לקשר אליהם מבעד למסגרות? בעידן טכנולוגי, שבו מתבצעת העתקת יצירות באופן אוטומטי ושקוף למשתמש (כגון על ידי תוכנות להאצת גלישה השומרות דפי אינטרנט במחשב המשתמש עוד לפני שהספיק לבקש אותם באופן אקטיבי) מהן גבולות ההסכמה מכללה של בעלי ומפעילי אתרי אינטרנט לפעולות הנעשות בדפים שהם מציבים ברשת? על כל פנים, ספק אם קישור של אתר מבעד למסגרת מהווה מעשה שהזכות לבצעו שמורה לבעל זכויות היוצרים, מפני שקישור כזה אינו מהווה העתקה. בשבוע הבא: האם קישור לאתר המקשר למידע מועתק מהווה כשלעצמו פגיעה בזכות יוצרים.