האינטרנט מטלטלת את זכויות היוצרים. החרדה שהיא מעוררת מתבטאת בשאלות כגון "האם זכויות היוצרים מתו?". נכון לעכשיו הזכויות חיות ובועטות - אבל נראה, שיהיה עליהן להתרגל לבעיות חדשות בתחום האכיפה: כמעט כל יצירה אומנותית - ספרותית, מוסיקלית או ויזואלית - ניתנת להמרה לקובץ מחשב. כל קובץ מחשב ניתן להצבה ברשת. וכל קובץ ברשת ניתן להעתקה בקלות. זוהי תמצית הבעיה. קבצים מסוימים - בעיקר סרטי וידאו או רשומות-קול - תופסים נפח גדול מאד. תקליטור מוסיקלי, לדוגמה, מחזיק כמה מאות מגהבייטים. לכאורה, הזמן הדרוש להעתקת קובץ כזה אינו שווה את המאמץ וההוצאה הכספית הכרוכה בהתחברות כה ממושכת לרשת. אלא שבארצות-הברית מציעים ספקי השירות גישה בלתי-מוגבלת לאינטרנט כנגד תשלום חודשי קבוע. שיחת הטלפון המקומית, הדרושה להתחברות, גם היא אינה עולה שם כסף. התוצאה מעודדת התחברות בלתי פוסקת לרשת, המאפשרת הורדת קבצים גדולים. מודמים מהירים ביותר שמפתחות חברות שונות ברחבי העולם - כדוגמת חברת אורכית מישראל - יציעו בתוך שנים ספורות מהירות תקשורת שנראית היום דמיונית. שוב לא ידרשו שעות להעתקת קבצים גדולים. ככל שמהירות התקשרות תגבר, תלך ותעמיק בעיית האכיפה של זכויות היוצרים.
דוגמה אופיינית לכך היא תביעה שהגישו ב- 9 ביוני השנה חברות תקליטים מהגדולות בעולם נגד אתר אינטרנט בארצות-הברית. בין התובעות היו A&M, אריסטה, סוני, קפיטול, MCA, תקליטי גפן ו- .Warner Bros הנתבעים היו "אתר אינטרנט הידוע בשם Fresh Kutz ואלמונים 1 - 10". ממש כך. בהתחשב בפעילות שניהלו, אין פלא שמפעילי האתר הסתירו את זהותם האמיתית. התביעה טענה כי הנתבעים הפרו את זכויות היוצרים של חברות התקליטים באמצעות האינטרנט, כאשר הקימו אתר שמטרתו היחידה הייתה העתקת, הפצת והחלפת שירים שזכויות היוצרים בהם שייכים לתובעות. הנתבעים העתיקו מאות הקלטות והציבו אותן על מחשב-שרת המחובר לאינטרנט, בלא לקבל את הסכמת חברות התקליטים. כל אדם, מכל מדינה ברחבי העולם, בכך יכול היה לגשת אל האתר ולבצע העתקה נוספת של המוסיקה, היישר למחשבו האישי. מפעילי האתר התפארו שזהו האתר הגדול והטוב מסוגו ושירים חדשים מתווספים אליו מדי יום ביומו. האתר גם עודד משתמשים להעלות אל הרשת הקלטות שמצויות ברשותם, כך שכל אחד אחר יוכל להעתיק גם קטעים אלה. ולבסוף, הוא הציע תוכנות שתאפשרנה לשמוע את הקבצים באיכות המקורית שלהם...
באינטרנט נוצרת תעשיה של מסחר בהקלטות פיראטיות, טען כתב התביעה. הקלטות מסחריות, שאלמלא כן היו נמכרות בתשלום בחנויות התקליטים, נשדדות. היות שהרשת מציעה גישה כלל-עולמית כמעט מידית, מעשים אלה גורמים נזק כבד ובלתי ניתן לתיקון לתובעות ולתעשיית התקליטים בכללה. אשר על כן נדרש צו מניעה נגד המשך פעילות האתר ופיצויים על נזקי-העבר שכבר גרם.
למחרת הגשת התביעה הוציא בית המשפט בקליפורניה צו מניעה ארעי, המופנה כלפי הנתבעים האלמוניים, עובדיהם, שלוחיהם או כל אדם המסייע להם בהפעלת האתר והאוסר להעתיק, להפיץ, למכור או לפגוע בכל דרך אחרת בזכויות היוצרים של התובעות בהקלטות-קול. הצו אסר עוד על השמדת ראיות או מסמכים כלשהם הנוגעים להפעלת האתר והורה לחסום את הגישה לכל ההקלטות המפרות. צו המניעה עמד בתוקפו עד לדיון במעמד הצדדים שנקבע ליום 20 ביוני. בבדיקה שערכנו עתה, מתברר כי הגישה לאתר המפר עדיין חסומה.
כמה היבטים מענינים של התביעה, שמן הראוי לשים אליהם לב:
- זהות הנתבעים אינה ידועה. ספק רב אם בישראל ניתן להגיש תביעה נגד אתר אינטרנט, שכן אתר כזה איננו אישיות משפטית - להבדיל מהגוף המפעילו. אולם בשעה שהמנהלים טורחים לשמור על חשאיות, איזו ברירה אמיתית היתה לתובעות?
- דווקא משום כך בולטת העובדה שספק-הגישה לאינטרנט, שבמחשביו הוצב האתר, לא נתבע. זהות הספק היתה ידועה ונזכרת בכתב התביעה. צו מסוים שנתן בית המשפט אף מתייחס אליו. בישראל אין חסינות לספק הגישה, ורצוי להפנות את התביעה גם כנגדו, ולו כנתבע פורמלי, כדי שכל צו יופנה גם כלפיו. לכשיגיעו להתברר כאן סוגיות כגון אלה, צריך יהיה לשאול האם ספק הגישה הוא בחזקת מי שמבצע פירסום אסור לפי חוקי זכויות היוצרים רק משום שהאתר המפר מוחזק על גבי מחשביו, גם אם אינו אחראי לתוכנו.
- זהו מקרה שני בתוך חודשים אחדים שחברות-ענק אמריקניות מוצאות עצמן נאלצות להתמודד עם גורם קטן, רק מפני שבאינטרנט הוא זוכה לחשיפה כלל עולמית. המקרה הראשון היה בתביעת וושינגטון פוסט, CNN, רויטרס ואחרים נגד אתר החדשות טוטל-ניוז, שקישר אל אתרי התובעות מבעד למסגרות ("משפט באינטרנט", 11.4.97 ו- 19.6.97). הרשת מעמתת אפוא גורמים שונים, בלי קשר לגודלם ולכוחם האמיתי בעולם הלא-וירטואלי.
- סוגיית הסמכות המקומית ("משפט באינטרנט", 15.8.97 ו- 25.8.97) נפתרה כשהתביעה הוגשה בבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי המחשב-השרת, המחזיק את האתר המפר.
תוכנות אחדות מנסות להתגבר על הבעיה המשפטית הכרוכה בהצבת יצירות מוגנות באינטרנט: מי שמבקשים להפיץ באופן חוקי יצירות אמנותיות - מוסיקלית או ויזואלית - יכולים כעת לפגום אותן במקצת באמצעות תוכנות כדוגמת SCARLET של חברת אליראו הישראלית (http://www.aliroo.com). הקונה רשיון לשימוש ביצירה יקבל קוד המסיר את הפגם.