בית המשפט הפדראלי לערעורים בקנדה קבע בתחילת השנה שמשלוח רינגטונים מספקי סלולר ואינטרנט לטלפונים סלולריים, מהווה שידור החייב ברישיון מבעלי זכויות היוצרים. למען הדיוק, הקביעה הקנדית מתייחסת להעברה כזו כ- "communications of musical works to the public" שהיא המקבילה הקנדית ל"שידור" כמשמעו בחוק זכויות היוצרים הישראלי ("שידור של יצירה הוא העברה קווית או אלחוטית, של צלילים, מראות או שילוב של צלילים ומראות, הכלולים ביצירה, לציבור"). פסק-הדין הוא Canadian Wireless Telecommunications Association v. Society of Composers, Authors and Music Publishers of Canada. הספקים הסלולריים טענה שההעברה כזו אינה שידור כמשמעו בחוק הקנדי וכי בכל מקרה מדובר בהעברה מנקודה לנקודה בין הספק למנוי יחיד ולפיכך לא מתקיימת בה הדרישה של שידור "לציבור". בית המשפט דחה את הטענה. הוא קבע שמדובר בשידור וכי הוא מתבצע לציבור מפני שהוא עומד לרשות קבוצה גדולה ומגוונת מספיק של בני אדם. המשמעות: SOCAN, הקבילה הקנדית לאקו"ם, רשאית להכפיף שירותים כאלה לחובת רישיון ולגבות כמובן תמלוגים בגינם. מקור: Lexology.