SeeqPod מחפש אחר סוג תוכן מסוים - מוסיקה - שהוא יודע שברובו המכריע הוא מוגן בזכויות יוצרים. התוצאות ש-SeeqPod מחזיר הם קישורים -- רבים מהם SeeqPod עצמו שידל את משתמשיו [להציב] -- לאתרים הכוללים עותקים בלתי-מורשים ולא חוקיים של מוסיקה מוגנת. בהקלקת עכבר פשוטה, SeeqPod ינגן את היצירה בלא הרשאה; יוסיף אותה לאוסף השירים של המשתמש; יספק למשתמש קישור שבאמצעותו הוא יכול להוריד עותק בלתי-מורשה [של השיר]; וישלב קישור ברשתות חברתיות, כמו מיי-ספייס ופייסבוק, שבו כל המעגל של הפרת זכויות יוצרים מרצון חוזר על עצמו בלא סוף.
מה שמעניין בתביעה הוא המתח בינה לבין הוראות ה-Digital Millenium Copyright Act האמריקאי, המקנות, בין השאר, חסינות למנועי חיפוש (Information Location Tools). נראה שהתביעה מבקשת לטעון ש-SeeqPod עושה יותר מאשר אספקת אמצעי חיפוש בלבד ולכן החיסיון שבחוק לא חל עליו. בכך היא מזכירה את תביעת EMI נגד יו-טיוב: EMI טוענת שיו-טיוב לא זכאית לחסות תחת ההגנות שבחוק מפני שהיא לא רק מאחסנת תוכן גולשים אלא, בין היתר, גם ממירה אותו לפורמט וידאו מסוים. מקור: Wired.