ת"פ 39077-08-15 קיריצ'יק נ' מדינת ישראל

אולי יעניין אותך גם

הדין הקיים לא מאפשר להורות על הסרת פרסום שמה ופרטיה של המבקשת (החלטה, שלום חיפה, השופט אחסאן חלבי, 25.5.2025):

העובדות: בשנת 2017 הסתיים ההליך שנפתח בעניין המבקשת, לאחר שהודתה בעבירות של גניבת כרטיס חיוב והונאה בכרטיס חיוב. ההליך הסתיים באי-הרשעה ובהטלת עונש של שירות לתועלת הציבור. בחלוף 8 שנים ממועד סיום ההליך, הגישה המבקשת בקשה לאיסור פרסום שמה, מהטעם כי פרסום ההחלטות בתיק, לרבות באתרים ברשת, מקשה עליה לנהל אורח חיים תקין ופוגע באופן קשה בזכותה לפרטיות וביכולתה להשתלב מחדש בחברה. המשיבה התנגדה לבקשה.

נפסק: הדין הקיים לא מאפשר להורות על הסרת פרסום שמה ופרטיה של המבקשת. נקודת האיזון בסוגיית הפרסום, שנקבעה לאורך השנים, נותנת עדיפות מובהקת לעיקרון פומביות הדיון, ונקודת איזון זו לא השתנתה גם בהינתן השינויים המעריכיים בטכנולוגיה ובנפיצות הפרסום. נראה כי נקודת האיזון לא השתנתה גם בשים לב לפער הקיים בין מגבלות חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019, לבין הפרסום הרחב במרשתת. 

נקודת המוצא בדין הישראלי היא שפרטיו של הליך שיפוטי, ובכלל זה הפרטים המזהים של נאשם, יהיו חשופים לציבור, מכוח עיקרון פומביות הדיון, על-אף שהפרסום עלול לפגוע בנאשם. סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט, לצד סעיפים אחרים, קובע חריגים לכלל, אותם יש לפרש בצמצום. ביהמ"ש העליון הותיר את נקודת האיזון שמבכרת את עקרון פומביות הדיון, ודחה בקשה לאיסור פרסום שהוגשה בחלוף מספר רב של שנים ממועד סיום ההליך הפלילי, גם כשהוא נותן דעתו לאפשרות התיישנות ההרשעה או מחיקתה. לכן, על אף העובדה כי חוק המידע הפלילי החליף הסדר חוקי קודם בעניין ניהול המרשם הפלילי, לא נראה כי חל שינוי בנקודת האיזון. ועדת אנגלרד, שעסקה בנושא, סיימה את מלאכתה, הניחה המלצות שונות, וממצאיה הוגשו לשר המשפטים בשנת 2023, אולם ההמלצות לא קודמו להליכי חקיקה. לא נערך שינוי, עדיין, בהסדרים החוקיים הקיימים, ועל כן לא ניתן לקבוע כי חל שינוי בנקודת האיזון חרף האמור בהמלצות הוועדה. בפסיקת העליון שמתייחסת לשאלת הגשת בקשה לאיסור פרסום בחלוף זמן מה, היכן שלא הוטל קודם לכן צו איסור פרסום, נקבעו אף כללים נוקשים יותר. 

גם בהינתן אי-הרשעתה של המבקשת בדין, וכן ההתיישנות והמחיקה שחלו על פרט הרישום, יש לבחון את הבקשה לאיסור הפרסום בהתאם לנקודת האיזון המושרשת בהלכה הפסוקה, הנותנת את הבכורה לעיקרון פומביות הדיון. על המבקשת להראות כי המשך הפרסום יגרום לה לפגיעה חמורה בפרטיותה. המבקשת לא עמדה בנטל זה. הבקשה נדחתה.