הנתבעת אמורה היתה לתקן את נתוני האשראי של התובעת, אך הביאה למחיקתם (פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופט אבי כהן, 2.4.2025):

העובדות: תביעה קטנה כספית לפיצוי בשל אי-מתן שירות מוסכם של תיקון נתוני אשראי של התובעת בבנק ישראל, ותחת זאת גרימת נזק לתובעת בכך שנתוניה הרלוונטיים נמחקו כולם על-ידי הנתבעת.

נפסק: התביעה התקבלה חלקית. חוק נתוני אשראי, התשע"ו–2016, קובע הוראות שונות בדבר איסוף, שמירה ושיתוף של נתוני אשראי של לקוחות, כך שנותני אשראי שונים יוכלו לעיין בהם. סעיף 16 לחוק כולל אפשרות להגשת בקשות לתיקון מידע שנמצא במאגר נתוני האשראי, ואילו סעיף 22 לחוק כולל אפשרות של לקוח לאי-הכללת נתוני אשראי לגביו במאגר, למעשה למחיקת נתוני אשראי כולם. מדובר בשתי אפשרויות שונות לחלוטין. הנתבעת הוליכה את התובעת שולל וסיפקה לה שירות בלתי מוסכם מהותית, בלתי נחוץ ואף מזיק. התובעת הייתה מעוניינת באפשרות של תיקון מידע האשראי שלה המופיע במאגר הרשמי, ותחת זאת הנתבעת סיפקה לה אפשרות של מחיקת המידע בלבד (כל המידע, שליל  וחיובי כאחד), ובכך סיפקה לתובעת שירות בלתי נכון, בלתי מתאים ואף מזיק, שכן מחיקת הנתונים גרמה לכך שחברת האשראי עמה עבדה התובעת חדלה לספק לה אשראי. לכאורה ההסכם מדבר על שירות מחיקת נתוני האשראי, אך מאחר שהנתבעת ידעה היטב ומראש כי שירות זה אינו נחוץ לתובעת ואף עלול להזיק לה, יש לקבוע כי לידת ההסכם בחטא ואף בסוג של מרמה והולכת שולל. הנתבעת תשיב לתובעת את הסכום ששילמה לה בסך 3,800 ש"ח וכן תשלם לה סכום זהה נוסף עבור עוגמת הנפש, וכן הוצאות בסך 3,000 ש"ח.