המשך שליחת עדכונים ללקוחות לשעבר משמעותה כפיית פרסום (פסק-דין, תביעות קטנות פ"ת, השופטת מרים קראוס, 3.4.2025):

העובדות: התובע היה בעבר לקוח של הנתבעת. לטענתו, הנתבעת שלחה לו הודעות בדוא"ל ובווטסאפ, למרות שלחץ על "הסר" ושלח הודעות הסרה. הנתבעת טענה כי הודעות הדוא"ל הן אוטומטיות, ונשלחות כחלק מאחריות החברה לפי הסכם השימוש שלה, לצורך עדכון הלקוח בחובותיו מול הרשויות וכדי להגן עליו מפני סנקציות. הנתבעת טענה עוד כי הודעות הווטסאפ הן הודעות מענה אוטומטי המפנות לפתיחת קריאת תמיכה במערכת.

נפסק: מסמך תנאי השימוש שצירפה הנתבעת לכתב הגנתה אינו מאזכר זכות של הנתבעת לשלוח הודעות שיווקיות ללקוח לשעבר. סביר להניח כי לקוח שביקש לסיים את התקשרות עם הנתבעת, אינו מצפה לקבל ממנה עדכונים. המשך שליחת עדכונים ללקוחות לשעבר משמעותה כפיית פרסום. טענת הנתבעת להמשך ייצוג מול הרשויות נותרה בעלמא, שעה שתנאי השימוש אינם מציינים כי ככל ולקוח לא יפעל "להסיר את ייצוג החברה מול הרשויות", הוא ימשיך לקבל דברי פרסום מהנתבעת. התובע פעל כפי יכולתו להסרת ההודעות השיווקיות נשוא התביעה, אך ללא הועיל. הנתבעת ציינה כי היא מעסיקה 18 אנשי תמיכה מסביב לשעון ויש לצפות כי תגובות התובע יקבלו מענה ראוי. העובדה שהתובע עומד על זכויותיו, אינה הופכת אותו ל"תובע סידרתי". יש לעודד תובעים דוגמת התובע לעמוד על זכויותיהם. הנתבעת שיגרה לתובע דברי פרסומת ביודעין, בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת תפצה את התובע ב-700 ש"ח עבור כל אחד מ-6 דברי הפרסומת (סה"כ 4,200 ש"ח) וכן תישא בהוצאות בסך 500 ש"ח.