עו"ד שמשתמשים בכלי בינה מלאכותית אינם מתפרקים מאחריותם ושיקול הדעת המקצועי (פסק-דין, ביהמ"ש העליון, השופטים מינץ, אלרון וכנפי-שטייניץ, 23.2.2025):
העובדות: העותרת הגישה עתירה נגד פסיקת ביה"ד השרעי לערעורים בי-ם, שדחה את ערעור העותרת על פסיקת ביה"ד השרעי בעכו בנושא הסכם גירושין. הטיעון המשפטי שהציגה ב"כ העותרת בעתירה נסמך בעיקרו על פס"ד וציטוטים מפס"ד שאינם קיימים. זאת, כתוצאה מהסתמכות באת כוח העותרת על מידע שסופק לה על-ידי "אתר שהומלץ לה ע"י קולגות", מידע שהוטעתה לחשוב כי הוא אמת מבלי שווידאה את נכונותו.
נפסק: דין העתירה להידחות על הסף, בהעדר עילת התערבות בפסקי דינם של בתי הדין השרעיים. הגם שב"כ העותרת לא ציינה מהו אותו 'אתר' עלום עליו נסמכה בעיניים עצומות – ההפניות לפסקי דין שאינם קיימים; אזכורים נעדרי התאמה פנימית; וציטוטים שלא היו ולא נבראו - מלמדים בסבירות גבוהה שב"כ העותרת השתמשה באתר מבוסס בינה מלאכותית.
בשנים האחרונות הפציעה טכנולוגיה חדשה בתחום הבינה המלאכותית – בינה מלאכותית יוצרת. גם על עולם המשפט לא פסחו החידושים הטכנולוגיים, והשימוש במערכות בינה מלאכותית הופך נפוץ יותר ויותר. הגם שטכנולוגיה זו עודנה בחיתוליה, ניכר כי טמון בה פוטנציאל רב לייעול וטיוב של מגוון משימות בתחום המשפטי. אף עורכי דין נעזרים בכלים אלו למטרות שונות. בפרט, משמשות מערכות בינה מלאכותית לעריכת כתבי בית-דין, כשבכוחן להעשיר את הרקע לכתבי הטענות, לספק תובנות נוספות, לשפר ולטייב ניסוחים ולהצביע על קשיים וכשלים בטיעון המשפטי.
ככל טכנולוגיה, גם בכלי הבינה המלאכותית קיימים חסרונות וסיכונים, מהם כאלה המציבים אתגרים חדשים לעולם המשפט, כגון החשש לזליגת מידע שהוזן לתוך מערכת בינה מלאכותית, באופן העשוי לעלות כדי הפרת חובת הסודיות בה חייב עו"ד [גילוי דעת של לשכת עוה"ד בנושא שימוש ב-AI]. אתגרים נוספים נידונו בערכאות הדיוניות, כגון שאלת קבילותן של ראיות שנוצרו על-ידי מערכת בינה מלאכותית [עניין סונדרס - ת"א 34682-07-22; עניין ל' ח' ס' - ת"א 41416-12-23]. הקושי המרכזי הוא לחשיפת המערכת השיפוטית למניפולציות אפשריות בתוכן המידע המובא לפניה (כגון ייצור ראיות באמצעות טכנולוגית דיפ-פייק).
אתגר נוסף הוא התופעה המכונה הזיות הבינה המלאכותית, תופעה בה מערכת בינה מלאכותית 'הוזה'; דהיינו, יוצרת תוכן המכיל מידע כוזב או מטעה המוצג כעובדה. תוצרים אלה נחזים להיות כה ענייניים והגיוניים, עד כי יש המסתמכים עליהם מבלי לוודא את נכונותם. כך נעשה במקרה זה. אין זה המקרה הראשון בו הוגשו לבתי משפט כתבי בית-דין הכוללים אסמכתאות משפטיות בדויות מעשה הזיות בינה מלאכותית [עניין אדר בעמקים - ת"א 6701-04-22; עניין חמדאן - רער"צ 46608-07-24].
כתבי הטענות של הצדדים הם אבני היסוד של ההליך המשפטי. קיימת חובה להגישם כשהם מדויקים, אמינים וערוכים כהלכה, באופן שהולם את חובת בעלי הדין ובאי כוחם. עו"ד המגיש כתב בית-דין שתוכנו בדוי, תוך שהוא נסמך על אסמכתאות שאינן קיימות, מועל בחובותיו, כלפי בעל הדין אותו הוא מייצג; כלפי ביהמ"ש; כלפי הצד שכנגד; וכלפי מקצוע עריכת הדין. בהגישו כתב טענות ובו טענות משפטיות בדויות, חוטא עורך הדין לכל חובותיו גם יחד. הגשת כתב בית-דין המבוסס על טענות כוזבות עלולה לגרום נזק לכבוד מהם נהנה מקצוע עריכת הדין, עד כדי הפרת חובתו של עוה"ד לשמור על כבוד המקצוע.
בארגז הכלים השיפוטי מצויים כלים משפטיים ההולמים התמודדות עם כתב בית-דין מטעה, כגון לסלק על הסף הליך המבוסס על כתב טענות המכיל טענות ואסמכתאות בדויות, או בשל היעדרת תשתית משפטית מספקת. בהליכים אזרחיים רשאי ביהמ"ש, במקרים המתאימים, למחוק כתב תביעה המבוסס על טיעון משפטי בדוי, או למחוק כתב טענות בשל שימוש לרעה בהליכי משפט. כלי נוסף הוא הטלת הוצאות אישיות על עורך הדין שהגיש כתב טענות בדוי. בנוסף, הפרת חובתו של עו"ד שלא להטעות את ביהמ"ש עלולה לעלות כדי עבירת משמעת בהתאם לפי סעיף 61 לחוק לשכת עורכי הדין. משמדובר במקרה ראשון מסוגו, והרבה לפנים משורת הדין, לא ייעשה שימוש באיזה מבין כלים אלה. אולם, מן הראוי כי במקרים עתידיים דומים, ובתנאים ההולמים זאת, יעשו בתי משפט שימוש בסמכויות הנתונות להם בכדי לשמור על טוהר ההליך המשפטי ותקינותו. אין זו זכות אלא חובה.
אין בחומרת המעשה, ובחששות שהוא מעורר, כדי להעיב על שימושים ראויים שניתן לעשות בכלי בינה מלאכותית. אל לנו לשפוך את התינוק עם המים. בכלי הבינה המלאכותית טמון פוטנציאל רב לשיפור מרחיק לכת של המלאכה המשפטית; הגברת הגישה לערכאות והנגשת הדין; העמקת המחקר המשפטי ושיפור כתבי הטענות; ייעול ההליכים וקיצור משך ההתדיינות; השגת פשרות; והפחתת העומס על מערכת המשפט. אין זה ראוי כי מפני החששות המובנים נחמיץ תועלות אלו. ואולם, לעת הזו יש להדגיש כי שימוש שעושים עו"ד בכלי בינה מלאכותית, אין משמעו כי הם יכולים להתפרק מאחריותם ומשיקול דעתם המקצועי. חובותיהם המקצועיות דורשות לעשות בטכנולוגיה זו שימוש אחראי, זהיר וביקורתי, להבין לעומקן את יכולותיה ומגבלותיה, ולהתעדכן מעת לעת בכל הנוגע לחולשותיה וחוזקותיה.