ת"פ 31871-09-21 מדינת ישראל נ' אורגד

אולי יעניין אותך גם

העבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק חלה גם על הודעות ווטסאפ (הכרעת-דין, שלום נצרת, השופטת רות שפילברג כהן, 29.3.2023):

העובדות: נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק (סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982). הנאשם, פסיכולוג חינוכי, טיפל במתלוננת, עד שהאחרונה ביקשה לסיים את הטיפול. לאחר שהנאשם שלח למתלוננת הודעות WhatsApp, המתלוננת השיבה לנאשם כי הוא מאבד את הגבול שבין מטפל למטופל, וכי אין לה שום עניין בכך או בקשר איתו, וביקשה שלא ישלח לה הודעות. למרות בקשתה, הנאשם הטריד את המתלוננת במועדים רבים, באובססיביות, באמצעי קשר שונים, לרבות הודעות WhatsApp ודוא"ל.

הנאשם כפר בעבירה שיוחסה לו וטען, בין היתר, כי מרבית ההודעות נשלחו בתוכנת WhatsApp, שאינה "מתקן בזק" או "ציוד קצה" לפי החוק, ולפיכך לא חל סעיף 30, המתייחס בעיקר לתקשורת דרך פקסימיליה או טלפון קווי. הנאשם טען עוד כי מעשיו אינם עולים כדי הטרדה וכי ההתנהגות ותוכן ההודעות לא חצו את הרף הפלילי הנדרש.

נפסק: אשמת הנאשם בעבירה המיוחסת לו הוכחה מעל לכל ספק סביר. התנהגות הנאשם היא "הטרדה" לפי סעיף 30 לחוק התקשורת. יש לדחות את הטענה כי לכל היותר מדובר בעבירה אתית שאינה עומדת בסף הנדרש להרשעה בפלילים. עובדות כתב האישום מגלות הטרדה נמשכת לאורך תקופה של כחודשיים, חרף בקשות חוזרות של המתלוננת מהנאשם לחדול. המעשים בוצעו על רקע יחסים מיוחדים של מטפל ומטופלת, והם לפיכך הפרה של חובה מוגברת לאחריות ורגישות, להתנהגות אתית, ולכיבוד האוטונומיה של המתלוננת, שהנאשם חב לה, ושהופרה על ידו במידה משמעותית ופלילית. גם אילולא חובה מוגברת זו, ואילולא היה מדובר בפסיכולוג מטפל, היה נכון לקבוע כי המתלוננת הוטרדה באמצעי תקשורת ובניגוד לחוק. 

חוק התקשורת חוקק בזמנים שטרם המצאת האינטרנט והטלפון הנייד. החוק תוקן במהלך השנים מספר פעמים. מנוסח החוק המעודכן ניתן ללמוד כי המחוקק התייחס בתיקונים השונים להתפתחויות הטכנולוגיות בתחום התקשורת, וכי ניכרת מגמה קבועה של מרוץ אחר הקדמה, תוך עדכון ההגדרות מעת לעת. במשך השנים, המחוקק כלל בהגדרות "מתקן בזק" ו"ציוד קצה" גם תוכנות שאינן פיזיות. פרשנות תכליתית להגדרת "רשת בזק", גם טרם התיקון לנוסח הנוכחי, שנעשה אחרי ביצוע העבירות, מביאה למסקנה ברורה כי הוא חל גם על תקשורת באמצעות WhatsApp ואפליקציות דומות. יש לפרש את סעיף 30 לחוק בצורה הרחבה, הכוללת גם שימוש בתוכנות המותקנות על המכשיר הנייד, בלי קשר לסוג התשתית ששימשה לביצוע העברת המסרים, כל עוד היא עונה להגדרה. תוכנת WhatsApp היא "מתקן בזק" ועל כן הטרדה באמצעות שליחת הודעות דרכה עשויה להוות עבירה, בדיוק כשם שהיו נשלחות הודעות אלה באמצעות מסרון.

מהותית, אין למעשה הבדל משמעותי בין הודעות במסרון SMS, להודעה כתובה ב-WhatsApp. מדובר בשני אמצעי תקשורת בכתב, הנעשים בין אותם מכשירים, בדרך כלל טלפונים ניידים, המתריעים על התשדורת בצלילים דומים, ומתקבלים בתצורה דומה אצל הנמען. אין כל הגיון, מבחינת בחינת תכלית החקיקה, לקבוע כי החוק חל על SMS, אך איננו חל על מסרון בווטסאפ. אפליקציית ווטסאפ פופולרית מאד, וניתן לומר כי החליפה במידה רבה את תוכנות המסרונים האחרות. גריעתה של אפליקציה זו מההגדרה שבחוק לגבי הטרדה באמצעי תקשורת תסתור את תכלית החקיקה, שהיא להגן על הציבור מפני הטרדה ופגיעה בפרטיות, שנעשות בקלות "בלחיצת כפתור", תוך ניצול הטכנולוגיה.

אין מדובר ברשימה סגורה של אמצעים טכנולוגיים, אלא בגישה תכליתית ובלשון רחבה הנדרשת במציאות שבה יש התפתחות טכנולוגית תמידית בתחום התקשורת, המתעדכן והמשתפר במהירות. פרשנות תכליתית של החוק מביאה למסקנה ברורה כי שאלת אופן החיבור ושאלת הרכיב הטכנולוגי המאפשר את התקשורת אינן שאלות מהותיות, ובלבד שתתקיים תקשורת טכנולוגית ברוח החוק. מעשי הנאשם, שגרמו למתלוננת לאי נוחות, טרדו את שלוותה ואף פגעו בפרטיותה, עונים להגדרות החוק, ועל כן ניתן לקבוע כי מדובר בהטרדה לפי סעיף 30 לחוק. בית המשפט הרשיע את הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.