ת"א 43694-09-23 סילמן נ' שביט

אולי יעניין אותך גם

דחיית בקשה לסילוק על הסף של תביעת לשון הרע בשל ציוץ ב-X (החלטה, שלום רחובות, השופט ישראל פת, 10.1.2024):

העובדות: בקשה לסילוק על הסף של תביעת לשון הרע, בטענה להיעדר עילה ולהיות התביעה "תביעת השתקה". עניין התביעה בפרסום "ציוץ" ברשת החברתית "טוויטר" (כיום X), בו טענה הנתבעת כי חופשתם של התובע ורעייתו (חה"כ עידית סילמן) מומנה מכספי ציבור. התובע טען כי הציוץ הוא אמירה כוזבת המשמיצה אותו ואת משפחתו ומייחסת להם שימוש בכספי ציבור לצרכים פרטיים, מקום שלא עשו כן. הנתבעת טענה כי התובע לא צירף את הפרסום, כי מדובר בתביעת השתקה וכי הפרסום הוא אמת ונעשה בתום-לב.

נפסק: יש לדחות את בקשת הסילוק. סעד של מחיקת תביעה הוא קיצוני. רק במקרים שביהמ"ש משוכנע כי דין התביעה להידחות, ייעתר לו ביהמ"ש, שכן די באפשרות קלושה שהתביעה תתקבל כדי שהתביעה לא תימחק או תידחה. לא כך הם פני הדברים בתביעת לשון הרע, לגביה נקבעו הלכות ייחודיות בשל הצורך של הנתבע להתגונן מפני אמירה קונקרטית שלטענת התובע אמר. לא ניתן לכלול בתביעה בגין לשון הרע קביעות סתמיות, שהנתבע איננו יכול להיערך להגנה מפניהן. התובע אכן לא צירף לתביעתו את הפרסום שבבסיסה, שכן לטענתו מחקה אותו הנתבעת קודם שהספיק לתעד אותו. לכאורה יש אמת בטענת הנתבעת לפיה קיים קושי בהעדרו של הפרסום. עם זאת, יש לקבל את טענות התובע לפיהן השאלה היא ראייתית ולא מהותית. מרכיב "הפרסום" הוא אחד מיסודות העוולה הנזיקית, ומשכך נטל הוכחתו מוטל על התובע. לעמידה בנטל ראייתי זה יידרש התובע במסגרת ניהול ההליך, אולם אין בכך כדי לסלק את התביעה על הסף ועל הדברים להתברר לגופם. סילוק תביעה על הסף בתביעות לשון הרע ייעשה במקום שבו התובע לא פירט את טענותיו בגין רכיב הפרסום, וטען טענות כלליות בלבד. אין זה המקרה. בכתב התביעה כתב התובע באופן ברור מהו אותו פרסום מעוול לשיטתו. בנוסף, התביעה אינה עומדת בקריטריונים לסיווגה כתביעת השתקה. הנתבעת תישא בהוצאות התובע בסך 3,000 ש"ח.