תא"מ 16745-06-19 גורדון נ' אפריל - רשת חנויות קוסמטיקה ובשמים בע"מ

אולי יעניין אותך גם

יש לבחון את סירוב הנמען להשתמש בקישורית הסרה בהתאם לנסיבות הספציפיות ולאור עקרון תום הלב (פסק-דין, שלום רחובות, הרשמת נעמה פרס, 28.7.2022):

העובדות: התובעת טענה כי רכשה בושם מהנתבעת וכי במסגרת הרכישה הצטרפה למועדון הלקוחות של הנתבעת, אך ביקשה לציין על טופס ההצטרפות כי אינה מעוניינת לקבל מסרונים. לטענתה, למרות זאת שלחה לה הנתבעת 20 מסרונים פרסומיים, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב - 1982, לרבות היעדר אפשרות להסרה במסרון חוזר. הנתבעת הכחישה את טענות התובעת וטענה כי היא מקפידה למלא אחר הוראות החוק וכי לא הצליחה לאתר את טופס ההצטרפות המקורי של התובעת.  

נפסק: דין התביעה להתקבל חלקית. נטל הראיה מוטל על הנתבעת להוכיח קבלת הסכמה מפורשת של התובעת למשלוח הודעות פרסומיות. הנתבעת לא השכילה להוכיח, בראיות כלשהן, כי התובעת נתנה הסכמה מפורשת למשלוח הודעות פרסומיות מטעמה. עם זאת, התובעת הגיעה שלוש פעמים לחנות הנתבעת על-מנת להחליף את הבושם שקנתה. מכאן, ככל שהתובעת עקבית ונחרצת בטענותיה, כי לא הייתה מעוניינת בהודעות פרסומיות מהנתבעת מלכתחילה, מצופה היה כי תסב את תשומת לב נציגי הנתבעת בסניף באשר לפשר הודעות ה-SMS שקיבלה. משלא עשתה כך התובעת, ולמעשה לא פעלה להקטנת הנזק, יש בכך כדי לפגום בתום ליבה.

יש לבחון את סירוב הנמען להשתמש בקישורית הסרה בהתאם לנסיבות הספציפיות ולאור עקרון תום הלב, כאשר סירוב דווקני ובלתי מוסבר ללחיצה על קישור ממקור מוכר ומהימן, עלול להיחשב כחוסר תום לב, המצדיק דחיית התביעה. יש לדחות אני דוחה את טענת התובעת כי צירוף הקישור להודעה אינו מהווה דרך נכונה וסבירה להפסקת קבלת הודעות פרסומיות מהנתבעת. הפסקת קבלת ההודעות בנסיבות המקרה היא יחסית פשוטה, שכן מדובר בסך הכל בלחיצה על קישורית. התובעת לא העלתה כל טענה בדבר חשש מלחיצה על הקישורית. חומרת ההפרה מצד הנתבעת מתחדדת בשים לב לכך שהוסיפה ושיגרה לתובעת מספר הודעות פרסומיות לאחר הגשת התביעה. הנתבעת תפצה את התובעת ב-9,000 ש"ח וכן תישא בהוצאות.