תא"מ 51750-11-20 עבודות מהבית בע"מ נ' שאלתיאל

אולי יעניין אותך גם

אתר המתהדר באיכויותיו, תוך שימוש בממליצים פיקטיביים, נוטע מידע שקרי בלב הגולש (פסק-דין, שלום קריית-גת, הרשם ערן אביטל, 26.6.2022):

העובדות: תביעת לשון הרע. התובעת היא חברה המפעילה את האתר "אפטיל וורקס/עבודה מהבית", המציע משרות בתחומים שונים, והיא מפרסמת משרות גם ברשתות החברתיות. הנתבעת חיפשה עבודה ונחשפה לפרסומי התובעת. בתגובה לפרסומים הגיבה הנתבעת ברשתות החברתיות כי פעילות התובעת "תרמית", תוך שהיא מצרפת קישור לכתבה על התובעת. התובעת טענה כי הנתבעת פרסמה את התגובות כלל ללא היכרות עם האתר ומבלי שביררה אם הפרסום נכון. הנתבעת טענה כי מדובר בתביעת השתקה שנועדה לזרוע פחד בקרב ציבור שהגיב לפרסומי התובעת והביע את דעתו על פעילותה.

נפסק: חלק מפרסומי הנתבעת על התובעת הם בגדר "לשון הרע" לפי החוק וחלקם לא. הנתבעת בחלק מהתגובות הציגה את התובעת כמי שפועלת בכחש ובתרמית להשגת כספים. הנתבעת פרסמה את התגובות פעמים רבות, באופן שניתן להניח כי הקורא הסביר עלול לקבל את הרושם שמדובר באתר פיקטיבי, שאין מאחוריו תוכן ממשי. המשמעות העולה מביטויי הנתבעת היא פגיעה בתובעת ובמשלח ידה. הצגת התובעת כמי שפועלת בתרמית עלולה להביא ללעג ולבוז מצד קוראי התגובות באופן שיפגע בפרנסת התובעת. פרסומים אלו מהווים לשון הרע. פרסום תגובות, סטטוס, פוסט או שיתוף ברשתות חברתיות עולות כדי "פרסום" כמובנו בחוק איסור לשון הרע. הנתבעת פרסמה תגובות ושיתפה כתבה. פעולות אלו עונות על הגדרת הפרסום שבחוק.

האמת מדובר ב"אמת בפרסום"? הנתבעת נשענה על כתבה מערוץ תקשורת רשמי ומבלי לקבוע מסמרות בעניין אמיתות הכתבה, נחזה כי הכתבה התבססה על עדויות של אנשים שהשתמשו באתר. נותר רושם כי בעת שפרסמה הנתבעת את התגובות עשתה כן בתום לב, במחשבה כי מדובר בפרסום אמת. אף-על-פי שהנטל להוכיח את גרעין האמת בפרסום רובץ בדרך כלל על הנתבע, במקרה זה התובעת לא הוכיחה כנדרש כי פרסמה באתר משרות אמיתיות. מצד אחד טענה התובעת כי הפרסום מציג אותה באור שלילי. מצד שני, מנהלה העיד כי באתר ישנו מוטיב שהוא מזויף לחלוטין (ממליצים פיקטיביים). כיצד יכולה התובעת לטעון כי דברי הנתבעת אינם חוסים תחת הגנת "אמת הפרסום", שעה שגורמים הממליצים על האתר הם פיקטיביים לחלוטין והתובעת עשתה כן ביודעין. אתר המתהדר באיכויותיו ובהצלחתו, תוך שימוש בממליצים פיקטיביים, הרי שבכך הוא נוטע מידע שקרי בלב הגולש – הקורא שהוא מבקש עבודה.

קיים עניין ציבורי בפרסום תגובות הנתבעת וקישור לכתבה, שכן הדבר עשוי להשפיע על ציבור מבקשי העבודה והחלטותיהם אם להירשם לאתר אם לאו, בטח אם אלו הסתמכו על אותם ממליצים פיקטיביים. פרסום תגובות הנתבעת רלוונטי, משמעותי ונחוץ לתועלת ציבור מבקשי העבודה ולכן יש מקום לבכר את עיקרון חופש הביטוי על פני הפגיעה בשמה הטוב של התובעת. יש לזכור כי פרסומי שני הצדדים היו בעיצומה של מגפת הקורונה, עת אנשים רבים חיפשו מקומות עבודה חלופיים "מהבית", כפי שהתובעת הציעה. הנתבעת זכאית ליהנות מהגנת "אמת הפרסום". הגנת "תום לב" הנוגעת לפרסום תגובה, או שיתוף במרשתת, תחול במקרים בהם מדובר בתגובה או הבעת דעה בתום לב. הנתבעת פרסמה תגובות על פרסומי התובעת, עת זו הציעה משרות ברשתות חברתיות. תגובות הנתבעת הן בגדר הבעת דעה על פרסום משרות שנחזו על ידיה "כתרמית", כשזו נשענת על הכתבה שעדיין מוצגת במרחב הציבורי וזוכה לחשיפה ניכרת. מדובר בפרסום שעולה כדי חובה מוסרית וחברתית והנתבעת ביקשה לקחת חלק בפרסום העניין, מתוך רצון להגביר את הפרסום שממילא כבר היה קיים במרחב הציבורי. הנתבעת פרסמה את התגובות מכוונה לעורר דיון ציבורי ו"להזהיר" את ציבור מבקשי העבודה משימוש באתר התובעת.

הנתבעת לא יצרה מידע חדש אותו ביקשה לחשוף ולכן יש לבחון קיומה של הגנת תום הלב בעיניים מקלות. בחירת התובעת לתבוע דווקא את הנתבעת שהגיבה לכתבה ולא את מפרסם הכתבה מקים תמרור אזהרה ביחס למניעיו. פרסומי הנתבעת נבעו מפרסום הכתבה. תפוצת הכתבה והחשיפה הציבורית אליה גדולות עשרות מונים מפרסום תגובות הנתבעת הנשענת על האמור בכתבה. התובעת נקטה בבררנות יתר, העולה כדי חוסר תום לב בבחירתה לתבוע דווקא את הנתבעת שהגיבה לכתבה ולא את מי שפרסם את הכתבה. דין התביעה להידחות.