ת"צ 16620-09-19 בן פורת נ' רדיו ללא הפסקה (ניהול 2008) בע"מ

אולי יעניין אותך גם

הסדר הפשרה בייצוגית הספאם מעניק לחברי הקבוצה הטבה הנותנת מענה סביר לנזק שנגרם לחברי הקבוצה בפועל (פסק-דין, שלום ת"א, השופט טל חבקין, 2.6.2022):

העובדות: בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שעילתה הפרה של סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הבקשה הוגשה לאחר החלטה שאישרה את ניהול התובענה כייצוגית ובעוד שבקשת רשות ערעור על החלטת האישור תלויה ועומדת.

נפסק: הבקשה התקבלה. הסדר הפשרה מעניק לחברי הקבוצה הטבה הנותנת מענה סביר לנזק שנגרם לחבריה בפועל. מבחינה זו הוא הוגן וראוי ויש מקום לאשרו. אשר לשאלה אם לא עדיף פיצוי כספי לקרן תובענות ייצוגיות, מאחר שההטבה ניתנת לכל אחד מחברי הקבוצה ולא לציבור, אין מקום להכביד על הצדדים בעת הזו ולהגדיל את המשאבים המוקדשים להתדיינות. עם זאת, ביחס לחלק מהשיקולים שיש לשקול, ובייחוד שווי ההטבה לקבוצה ביחס לסכום שהיה נפסק לטובתה לו הייתה התובענה מתבררת, הסכם הפשרה טומן בחובו מידה גדולה של חוסר ודאות ומעורר שאלות לא פשוטות המשליכות בעיקר על שכר הטרחה ועל הגמול המיוחד שיש לפסוק. 

מחדל הנתבעת מתבטא בכך שלא נתנה לחברי הקבוצה הודעה על אפשרות שלא לקבל דברי פרסומת באחת הדרכים שבחוק, אלא הסתפקה בהפניה לתנאי השירות באתר באמצעות קישורית, בלא לדרוש מחברי הקבוצה לאשר פוזיטיבית שקראו והסכימו להם. היא גם לא נתנה לחברי הקבוצה הזדמנות להודיע שאינם מעוניינים בדברי פרסומת לפני שדבר הפרסומת הראשון נשלח. לבסוף, היא שלחה דברי פרסומת אחדים בלא ציון המילה "פרסומת" בכותרת. אלו אומנם הפרות של החוק, ואין להקל בהן ראש, אך הן אינן ברף החמור בהשוואה להודעות לא מבוקרות שנשלחות בלא שהנמען יצר קשר כלשהו עם השולח או הביע עניין בשירות או במוצר. הן נעשו כלפי נמענים שביקשו לקבל שירות חינמי; תוכנן אינו פוגעני; חברי הקבוצה יכולים להסיר את עצמם יחסית בקלות מרשימת התפוצה באמצעות מנגנון הסרה פשוט; ואלמלא הפגם הצורני המתבטא באי-ציון המילה "פרסומת", אפשר שהתובעים כלל לא היו מבחינים במשלוח ההודעות, מאחר שהן היו מסוננות כולן. הסרה מרשימת התפוצה בנסיבות אלו שונה מהסרה במקרה שבו הנמען אינו מכיר את שולח ההודעה, חושש מנוזקה שעלולה להילוות לבקשת הסרה, ולכן נמנע מלהשתמש במנגנון ההסרה הפשוט. נראה כי הנזק האישי והציבורי המצטבר שנגרם מהודעות אלה קטן בהרבה מהנזק שנגרם מהודעות שאינן מבוקרות.

הנזק שנגרם לנמען מהודעת ספאם בודדת, כמו גם ממספר הודעות ששליחתן פרוסה לאורך תקופה ארוכה ושאינן תדירות, בא בגדר "זוטי דברים". אין לומר ששליחת הודעות בנסיבות האמורות באה בגדר עוולת מטרד ליחיד או פוגעת פגיעה בפרטיות במידה המצדיקה לפסוק פיצוי בגינה. לו הייתה מוגשת תביעת ספאם בנסיבות האמורות לפני חקיקת סעיף 30א, שלא במסגרת תובענה ייצוגית (בתובענה ייצוגית הגנה "זוטי דברים" אינה חלה), סביר שהיא הייתה מסולקת על הסף בהיעדר עילה. שונה המצב כשמדובר בנזק מצטבר לציבור או במקרה שמדובר בהודעות רבות ותכופות שהגיעו לתעודתן והפריעו לפעילות הנמען (זאת להבדיל מהודעות שנבלעו בתיבת "דואר הזבל", בלא שהנמען הרגיש שנשלחו לו, בלא שהסיחו את דעתו או הצריכו פעולה כלשהי להסרתן). חוק הספאם נועד למנוע את הנזק המצטבר לציבור. הוא אינו מתמקד בנזק שנגרם ליחיד. לשם כך החוק מאפשר לפסוק לנמען פיצוי ללא הוכחת נזק.

בהינתן האפשרות לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק בסך של עד 1,000 ש"ח עבור כל הודעה בתביעה אזרחית, אין זה מרחיק לכת לסבור שיש לתמרץ תובעים להימנע מלהגיש תובענות ייצוגיות שעילתן משלוח ספאם בגין הפרות לא חמורות וקבוצות קטנות. ספק אם יעיל שביהמ"ש המחוזי והעליון יכלו את זמנם היקר עד מאוד – הלוא הוא זמנו של הציבור – על תובענות מסוג זה. כל זאת כשיש אמצעי אחר, יעיל יותר, להשיג את אותה מטרה, וכידוע היטב לעוסקים במלאכה, אכן נעשה באמצעי זה שימוש תדיר. במקרה זה יש לפסוק שכר טרחה וגמול על הצד הנמוך. הבקשה לאישור הסדר הפשרה התקבלה. ניתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה. הנתבעת תשלם לתובעים גמול מיוחד בסך 6,000 ש"ח ושכר טרחה לבאי כוחם בסך של 28,000 ש"ח. סכומים אלה נוספים על הסכום שנפסק בגין אישור ניהול התובענה כייצוגית.