ת"א 23800-11-21 אופטימאי בע"מ נ' בלו ג'ירף מדיה בע"מ

אולי יעניין אותך גם

מחשבון המשכנתא הועתק וניתן צו מניעה זמני להסרתו מאתר המשיבה (החלטה, שלום ת"א, השופט רז נבון, 25.11.2021):

העובדות: בקשה למתן צו מניעה זמני המורה למשיבה להימנע מלהפעיל באתר האינטרנט שלה את "מחשבון משכנתא smart", בטענה כי זה הועתק בצורה בוטה ממחשבון המשכנתא של המבקשת, תוך הפרת זכויות היוצרים של המבקשת וביצוע עוולות נוספות. המשיבה היתה בעבר לקוחה של המבקשת. המשיבה דחתה את טענות המבקשת וטענה פיתחה את המחשבון תוך שימוש בנוסחאות גנריות ושאלות סטנדרטיות. המשיבה טענה כי לא העתיקה את קוד המבקשת וכי ככל שיש דמיון, הרי שהוא נובע משימוש ברעיון פונקציונלי זהה (מחשבון העוסק בהלוואת משכנתא).

נפסק: דין הבקשה להתקבל. ההכרעה בשאלת הסעד הזמני מורכבת, בין היתר, מאיזון ושקלול בין סיכויי התביעה לבין מאזן הנוחות. סיכויי התביעה באופן לכאורי לשלב זה נחזים להיות טובים. תוכנת מחשב אינה רק התוכנה עצמה, אלא גם הגופנים וכלי התוכנה שבעזרתם ניתן ליצור את התוכנה [עניין גורן - ת"א 2619-06-14]. חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, כלל את תוכנת המחשב במסגרת היצירה הספרותית המוגנת. בעניין הרפז [ע"א 139/89] עמד ביהמ"ש העליון על השלבים השונים הזוכים להגנה בתוכנת המחשב (שלב הגדרת הדרישות, שלב עיצוב התוכנה, שלב התכנות) וקבע כי זכות היוצרים בתוכנת מחשב משתרעת הן על כל אחד משלבי הפיתוח והן על היצירה המוגמרת עצמה.

בבחינת העתקה יש להתייחס לחלק ממשי ומהותי של היצירה המוגנת. כאשר מדובר בטענה להעתקת קוד מקור, יש תדיר צורך בחוות דעת מומחים. מלבד טענה להעתקת קוד מקור, הרי שביהמ"ש יכול להכריע בשאלת ההעתקה תוך התרשמות כללית בטענה לדמיון ולמראה. בהליך זה אין טענה להעתקת קוד המקור ולכן ביהמ"ש יכול להכריע בשאלת ההעתקה על בסיס הנתונים שבפניו. המשיבה טענה כי מדובר ביצירה פונקציונאלית, ועל מנת לבסס העתקה, יש להוכיח זהות של ממש ואין להסתפק בדמיון כלשהו. הלכה פסוקה היא כי יצירה פונקציונאלית אינה משנה את אמות המידה של יצירה מוגנת.

המחלוקת נסבה סביב מחשבון משכנתא - שאדם מכניס אליו נתונים בדבר רצונו ליטול הלוואה והתוכנה אמורה לספק לו תמהילים אפשריים שונים וחלופות. ביהמ"ש שוכנע לכאורה שהמשיבה העתיקה חלקים ממשיים ומהותיים ממחשבון המבקשת. המבחן המהותי ומבחן ההתרשמות הכוללת מלמדים כי המשיבה יצרה מחשבון משכנתא, שנקודות הדימיון בו הן כה רבות למחשבון המבקשת, עד אשר מתקבלת המסקנה כי מדובר לכאורה בהעתקה. המחשבון של המבקשת הוא המחשבון הראשון בזמן. יש לקבל את טענת המבקשת כי אין מדובר במחשבון טכני, אלא במחשבון שהושקעה בו מחשבה רבה. מדובר בחשבון שמשקף מקוריות והשקעה ביצירת תהמיל של שאלות שנועד להביא מתעניינים במשכנתא לקבלת תוצאה שתוכל לסייע להם בחיפושיהם.

המשיבה הסתייעה במחשבון המבקשת ורכשה מהמבקשת "לידים", עד שהיחסים בין הצדדים עלו על שרטון, שאז ובתוך ימים ספורים, יצרה המשיבה מחשבון משכנתא משל עצמה. מחשבון המשיבה דומה מהותית בצורה החזותית שלו למחשבון המבקשת; העיצוב דומה מהותית והתכנים זהים כמעט לגמרי ואינדיקציות להעתקה קיימות בשפע. מדובר במארג שלם של נקודות דמיון חופפות בתחומים שונים הקשורים למחשבונים, באופן המקים את החשש המהותי מפני העתקה, לרבות שאלות זהות (כולל טעויות הגהה שהועתקו), מבנה האתר והשאלון, טעינה מקדימה ומד אחוזים, דמיון צורני, שם המחשבון ועוד. גם פיתוח המחשבון בפרק זמן קצר של 7 ימים בלבד הוא אינו סביר ומאשש את החשד כי מדובר בהעתקה.

אשר למאזן הנוחות, ההלכה הפסוקה קובעת כי הכלל לפיו פיצוי כספי יכול להוות תחליף לצו המניעה, אינו חל בקניין רוחני. תחת זאת, במקרה של הפרת זכות קניין רוחני, הסעד הראשון הוא צו מניעה. מעת שמוכחת זכות לכאורה (כמו במקרה דנן) יש לסייע נוכח ההפרה בדרך של מתן צו מניעה. במקרה זה הוכחה הפרה לכאורה. זו מקימה חשד להעתקה ומכאן שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת. המשיבה תימנע מלהפעיל את מחשבון המשכנתא שלה ותסיר אותו מהאתר עד להכרעה בתובענה. האיזון במתן הצו מחייב הפקדת ערובה שתבטיח כי אם תידחה התביעה תוכל המשיבה להיפרע את נזקיה. המבקשת תפקיד ערובה בסך 60,000 ש"ח כתנאי לכניסתו לתוקף של הצו וכן תגיש התחייבות צד ג' (שאינו תאגיד) לפיצוי המשיבה בגין כל נזק, ככל שתידחה התביעה או יפקע הצו, עד לגובה של 150,000 ש"ח.