ת"פ 47806-11-19 מדינת ישראל נ' קולירין

אולי יעניין אותך גם

המדינה לא הוכיחה כי כתובת ה-IP שימשה את הנאשם (הכרעת-דין, שלום חיפה, השופטת טל תדמור-זמיר, 6.10.2021):

העובדות: כתב האישום ייחס לנאשם עבירות של ניסיון להטרדה מינית של קטין מתחת לגיל 15, וניסיון לגרם מעשה מגונה בקטין מתחת לגיל 14. בכתב האישום נטען כי הנאשם גלש באתר "טוטאל צ'אט", התכתב עם שוטרת שהציגה עצמה כקטינה בת 13, פנה אליה בהצעות חוזרות בעלות אופי מיני, וכן ניסה לגרום לה לבצע מעשים מגונים בגופה. הנאשם כפר בכתב האישום וטען כי אין בראיות המאשימה כדי לקשור אותו למיוחס בו. 

נפסק: שאלה מרכזית היא האם הוכח כי הנאשם הוא ששוחח בצ'אט עם השוטרת. לצורך כך, יש לבחון אם המאשימה הוכיחה את כתובת ה-IP ממנה בוצעה הגלישה באתר. ככל שהוכחה, יש לבחון האם הוכח כי הנאשם הוא שהחזיק בכתובת במועד הרלבנטי. המאשימה לא הוכיחה כי המסמכים שמסרה החברה המפעילה את אתר הצ'אט (אינווק), בעניין כתובת ה-IP של המשתמש הרלבנטי, קבילים כרשומה מוסדית. נציג החברה אמנם העיד כי החברה נוהגת לערוך רישום של האירוע נושא הרשומה בסמוך להתרחשותו, וכי היא נוקטת באורח סדיר אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה לחומר מחשב ומפני שיבוש בעבודת המחשב, אך הוא לא יכול היה לספק מידע על דרך איסוף הנתונים בחברה או להסביר כיצד מתבצעת ההגנה מפני חדירה לחומר המחשב או מפני שיבוש עבודת המחשב.

הנציג אישר כי אינו מומחה מחשבים, אלא בעל תפקיד שנושא אופי פיקוחי וכי אין לו ידע טכנולוגי שיכול לתמוך או להסביר את אופן הפקת הפלט או את הפרטים הטכניים שנזכרים בו. המאשימה לא הרימה את הנטל המוטל עליה ולא הוכיחה את קיומם של ארבעת התנאים הקבועים בסעיף 36 לפקודת הראיות, בניגוד לספקית הגישה לאינטרנט. משלא עלה בידי המאשימה להוכיח כי מסמכי אתר הצ'אט קבילים כראיה לאמיתות תכנם, היא לא צלחה את המשוכה הראשונה ולא הוכיחה את כתובת ה-IP שממנה בוצעה השיחה מושא כתב האישום. בהעדר הוכחה של כתובת ה- IP, לא ניתן להתקדם למשוכה השנייה ולהוכיח את זהות המשתמש באותה כתובת.

המאשימה היתה יכולה, בקלות יחסית, להוכיח כי השיחות הנזכרות בכתב האישום בוצעו ממחשב הנאשם, אף מבלי להיזקק לרשומות המוסדיות מחברת אינווק. המאשימה יכולה היתה לתפוס את המחשב שבו משתמש הנאשם, לבצע בו חיפוש כדין, ולהפיק במהלך החיפוש את פלטי השיחות. המשטרה תפסה את מחשב הנאשם, אך לא ביצעה חדירה וחיפוש במחשב התפוס. לו היתה המאשימה מציגה את השיחוח מושא כתב האישום כחלק מתוצרי החיפוש במחשב הנאשם, קשה היה לקבל טענה שהנאשם לא היה צד לאותו שיחוח. מחדלה של המאשימה מנע מביהמ"ש לקבוע מסקנה חד-משמעית בנוגע לזהות הנאשם כמי שהיה צד לשיחוח עם השוטרת.