ת"א 64345-05-16 וכסלר ואח' נ' מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים בע"מ ואח'

אולי יעניין אותך גם

אין חשיבות ל'כוונה' של מגדל או 'אי כוונתה' להפר את זכות היוצרים (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת אסתר נחליאלי חיאט, 19.9.2021):

העובדות: התובעים טענו להפרת זכויות יוצרים וזכויות מוסריות של האמן יעקב וכסלר ז"ל, בשל שילוב ציוריו (חלק מאוסף האמנות של מגדל) בלוח שנה שפרסמה חברת מגדל ללקוחותיה וכן בדו"ח הכספי של החברה. הנתבעות 1-2 הן חברות בקבוצת מגדל והנתבעת 3 היא החברה שיצרה את הפרסומים עבור מגדל, ובהמשך העלתה אותם לאתר האינטרנט שלה כחלק מתיק עבודותיה. מגדל טענה, בין היתר, כי השימוש בציורים נעשה בתום לב, מתוך כבוד ליצירות ובמטרה לקדמן.

נפסק: הסכומים שהיו בסיס לשיחות שניהלו הצדדים בעבר, בנסיון להגיע לפשרה, מבטאים את סדר הגודל הראוי של הסעד בנסיבות העניין. סכום הפיצוי הנתבע מופרך ומופרז ונטול קשר להפרות הנטענות. לא היה מקום להתדיינות ארוכה ויקרה, כשנקודת המוצא, לה הסכימה מגדל, היא כי אכן השתמשה בציורים ללא אישור בעלי הזכויות. יש לדחות את טענת ההתיישנות שנטענה. יש לקבל את טענת התובעים כי לא ידעו בזמן אמת את העובדות שהולידו את עילת התביעה. יש גם לדחות את הטענה כי נכרת הסכם פשרה בין הצדדים בעבר.

מעשי ההפרה הנטענים לעניין הפקה והפצה של לוח השנה והדו"ח הכספי ייבחנו לפי הדין הישן, שכן אלו בוצעו לכאורה עובר לחודש ספטמבר 2007. טענת הפרת הזכויות תיבחן לפי הדין הישן, ויחולו עליה גם כללי הפטור המצמצמים את האחריות לפי החוק הנוכחי. את ההפרה הנטענת לנתבעת 3, באתר החברה, יש לבחון לפי חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. הנתבעת 3 איפשרה גישה לפרסומים באתר, במועד וממקום לפי בחירת הציבור, ובכך העמידה את הפרסומים לרשות הציבור. כל עוד הפרסומים המשיכו להיות באתר נמשכה הפרת הזכויות הנטענת, והופסקה במועד בו הוסרו היצירות מהאתר, אז חדלו לעמוד לרשות הציבור. מדובר בהפרה שיכולה להיות הפרה נמשכת כל זמן שהפרסומים המשיכו להיות נגישים לציבור באתר.

אין מחלוקת בין הצדדים כי לתובעים (כיורשים) זכות יוצרים בציורים של הצייר המופיעים בפריטים שהפיקה מגדל, והיא מוגנת הן לפי החוק החדש והן לפי החוק הישן. על כן היתה מגדל חייבת לקבל אישור בעלי הזכות בטרם העתיקה את הציורים והשתמשה בהם במסגרת הפרסומים. עצם הפרת זכות היוצרים של הצייר אינה במחלוקת. ביהמ"ש התרשם כי שילוב ציורי האמן בפרסומים נעשה בתום לב וללא כל כוונת זדון לפגוע באמן או בזכויותיו, אולם אין בכך כדי לשנות את העובדה כי בהפרת זכויות יוצרים מדובר. הדבר יכול לסייע בשלב קביעת הפיצוי. אין חשיבות ל'כוונה' של מגדל או 'אי כוונתה' להפר את זכות היוצרים.

מיצוב מגדל כמקדמת אג'נדה חברתית, ובכללה אמנות ישראלית, אינה גורעת מהמטרה העסקית-מסחרית של מגדל לקדם את המוניטין שלה על ידי הפצת לוח השנה. אין לקבל את הטענה כי הפצת לוח השנה מנותקת ממטרה מסחרית. המטרה העסקית שלשמה הופק לוח השנה שבו שולבו יצירות בלי לקבל אישור, היא המטרה העיקרית להפקת הפרויקט. אין לקבל כי עצם המטרה החברתית לבדה יכולה לשמש הגנה של שימוש הוגן. נדחתה טענת הנתבעת 3 כי עשתה בציורים שימוש הוגן בכך שבהפקת הפריטים עשתה שימוש טרנספורמטיבי, וכי הפריטים הם למעשה יצירות עצמאיות שיצרה. שימוש טרנספורמטיבי הוא זה שבמסגרתו נעשה שימוש שונה וחדש ביצירה של אחר. מגדל הפרה את זכויות היוצרים של האמן כשהשתמשה בשבעה מציוריו בפרסומים, הן לגבי שילוב היצירות בפרסומים והן לגבי הפצת הפרסומים.

הנתבעת 3 אחראית במשותף עם מגדל להפרת זכויות היוצרים בעצם ביצוע הפרסומים המפרים. אין לקבל את טענתה כי רק מילאה את דרישות המזמין. גם אם הנתבעת 3 ביצעה בתום לב את העבודה שלשמה נשכרו שירותיה, היה מצופה ממנה לבדוק לפני ביצוע העבודה האם למגדל אישור מבעלי הזכויות להשתמש בציורים במסגרת הפרסומים, שבעתיים כשמדובר בחברה שעיסוקה בתחום העיצוב והמיתוג. לפיכך, אין לקבל את טענתה כי היא מפר תמים. הנתבעת 3 הפרה את זכויות האמן את העמידה את הפרסומים לרשות הציבור באתר האינטרנט שלה. מדובר בשימוש מסחרי שנועדה לקדמה בעיני לקוחותיה.

אין לקבל את הטענה כי שילוב היצירות בפסיפס של יצירות אמנות ישראלית פוגע או מזלזל באמן או ביצירתו. הנתבעות הפרו את הזכות המוסרית בשלושה מהציורים, בכך ששילבו את הציורים בדפים נפרדים, ללא ציון שם האמן. אין בהצגת קטע מוגדל של פרט אחד מהציור לצד הציור השלם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר. יש לדחות את טענת התובעים כי זכותו המוסרית של הצייר הופרה בעצם מתן שמות לציורים הגם שהאמן לא נתן את השמות לציורים. הנתבעת יפצו את התובעים בפיצוי ללא הוכחת נזק בסך 166,000 ש"ח, וכן הוצאות בסך 15,000 ש"ח.