תא"מ 308-04-20 מילמן נ' יומן מסע בע"מ

אולי יעניין אותך גם

לא ניתן להסיק הסכמה מפורשת מתיבת סימון שהיא מסומנת כברירת מחדל (פסק-דין, שלום ת"א, הרשמת ורדה שוורץ, 25.8.2021):

העובדות: התובע טען כי הנתבעת שיגרה אליו לכל הפחות 20 הודעות דוא"ל פרסומיות, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב - 1982. התובע ציין כי פנה לנתבעת בעבר בבקשה לפרטים לגבי טיול, אך טען, בין היתר, כי התקשורת בין הצדדים הסתיימה וכי מעולם לא הסכים לקבל דברי פרסומת מהנתבעת. הנתבעת טענה, בין היתר, כי כאשר התובע השאיר את פרטיו בדף הנחיתה שלה, הוא הסכים לקבל ממנה הודעות פרסומיות.

נפסק: עדיפה גרסת הנתבעת ולפיה התובע פנה לראשונה אל הנתבעת באמצעות השארת פרטיו בדף נחיתה שלה. עיון בהודעות שקיבל התובע מעלה כי מדובר בדברי פרסומת. ההודעות מאיצות במעיינים בהן למהר ולהירשם למסע כזה או אחר. עצם עיסוקה של הנתבעת כמוכרת חבילות טיולים מעיד על כך כי מדובר במסר מסחרי שמטרתו לעודד רכישת טיולים ומסעות. עיקר המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה האם הסכים התובע לקבל מידע מסוג זה עת השאיר את פרטיו בדף הנחיתה. בדף הנחיתה הופיעה משבצת ובה הסימון "V", לצד המילים "מעוניין לקבל עדכונים". הנתבעת טענה כי יש להסיר סימון זה על-מנת למנוע קבלת דיוור מהנתבעת. דרך זו אינה "קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען" כנדרש לפי החוק.

לא צוין כי מדובר בהסכמה לקבל דבר פרסומת, אלא עדכונים, שעשויים להתפרש כקבלת עדכונים לגבי אותו מסע ספציפי בשלו השלים הפונה את פרטיו באותו דף נחיתה. בנוסף, מי שמשלים את פרטיו עשוי כלל לא לתת את דעתו לצורך למחוק את הסימון כדי להימנע מקבלת דברי פרסומת. לא ניתן להסיק באופן בלעדי כי מי שלא מחק את הסימון לצד המילים, אכן הסכים לקבל דברי פרסומת מהנתבעת. העובדה כי במשך כשנתיים לא נשלחו לתובע אותם עדכונים וכי המשלוח החל רק כאשר עברה הנתבעת לתכנת דיוור חדשה וחיצונית, מעלה ספקות באשר לקיומה של ההסכמה המפורשת כנדרש. מדובר ב-20 דברי פרסומת. התובע בחר שלא להפעיל את לחצן ההסרה אלא רק לאחר קרוב לשנתיים. הנתבעת תפצה את התובע ב-6,500 ש"ח - 1,000 עבור דבר הפרסומת הראשון ובהפחתה של 100 בגין כל דבר פרסומת אחריו, עד 100 ש"ח בגין כל אחד מהנותרים.