ת"א 63470-05-19 זוהר ואח' נ' Facebook Inc ואח'

אולי יעניין אותך גם

יש להעריך ולשבח תאגיד שפועל למיגור הפרות המבוצעת תחת הפלטפורמה שלו (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת נועה גרוסמן, 23.8.2021):

העובדות: בקשה לצו מניעה שהוגשה לאחר שפייסבוק השעתה את קבוצת הפייסבוק "דיאנה זוהר - ביחד קונים יותר", לרבות עמוד אינסטגרם ופרופילים של מנהלי הקבוצה. הנתבעת 3 (PBP) היא חברה זרה העוסקת בשימור מותגים והסרת תכנים מפרים מהרשת. הנתבעות 4-5 הן בעלות המותגים הבינלאומיים אדידס ו-ואנס. פייסבוק השעתה את החשבונות לאחר שהנתבעות הנוספות דיווחו לה על הפרה נטענת של זכויות קניין רוחני שלהן במסגרת הקבוצה. התובעת עתרה להשבת הפעילות בחשבונות וכן לפיצוי כספי.

פייסבוק שללה את הטענות וטענה, בין היתר, כי התובעת ניצלה לרעה את הפלטפורמה להפעלת מערך זיופים מקוון, המפר באופן שיטתי את התנאים והמדיניות של פייסבוק ואת זכויות הקניין הרוחני של צדדי ג'. PBP ואדידס טענו כי פעילות התובעת בחשבונותיה מבוססת כל כולה על הפרת זכויות קניין רוחני של מותגי על, לרבות אדידס. אדידס הגישה תביעה שכנגד בסך 500,000 ש"ח על הפרת סימני המסחר, דילול מוניטין, גניבת עין ועוד. בנוסף ביקשה אדידס צו מניעה זמני לסגירת פעילותה המקוונת של התובעת.

נפסק: רשתות חברתיות משמשות כלי מרכזי לפעילות שיווקית של גורמים עסקיים. הגורם שפותח ומנהל את קבוצת הפייסבוק כפוף לכללים ולתנאי שימוש אותם מכתיבה פייסבוק. לא מדובר בפעילות שנעשית בחלל ריק וללא מגבלות. זכותה של פייסבוק להכפיף את השימוש בפלטפורמה שהיא מציעה לכללים ולתנאים שיאפשרו למשתמשיה קיום פעילות בטוחה ושאינה פוגענית, העולה בקנה אחד עם עקרונות נורמטיביים וסבירים של גלישה בטוחה.

גם אם מוטלות על פייסבוק חובות משפטיות מוגברות מתוקף מעמדה כרשת חברתית גלובאלית, הרי שאין להלום מצב בו חובות אלה יהוו כלי שרת להפצת פעילות הנמצאת מפירה. להיפך, יש להעריך ולשבח תאגיד שפועל למיגור הפרות המבוצעת תחת הפלטפורמה שלו. השאלה אם פייסבוק היא מונופול אינה דורשת הכרעה בתביעה קונקרטית להשבת פעילות בחשבון משתמש. השימוש בפייסבוק הוא אופציונאלי-וולונטרי. הגם שהדבר נפוץ מאד, אין כל הכרח עסקי להשתמש בשירותי פייסבוק דווקא. קיים קושי ממשי בביסוס טענת המונופול / גוף דו-מהותי.

לפייסבוק מחלקה ייעודית לאכיפת הפרות קניין רוחני בפלטפורמה. זהו מנגנון חיוני והתנהלות אחראית ביותר של פייסבוק. זו חובתה של פייסבוק לפעול באופן סביר לבדיקה ולמיגור הפרת זכויות קניין רוחני על-ידי משתמשיה, לאחר שמתקבלות אצלה אינדיקציות לכך. על פייסבוק להשתמש במערכות אכיפה העומדות לרשותה באופן מידתי, סביר ושוויוני, תוך הפעלת שיקול דעת, על-מנת שלא תיפגענה זכויות המשתמש להפעיל ולהשתמש בקבוצה או בדף באופן סביר, לצרוך ולשתף מידע, לרבות עסקי, בשים לב לחופש הביטוי שלו. אם יתברר כי פייסבוק פעלה באופן שרירותי, שאינו מידתי, בהסרת תכנים ובהשבתת חשבונות משתמש, ייתכן שניתן יהיה לחייב אותה להשיב את הפעילות בחשבונות לסדרה [עניין לן - ת"א 50870-05-15].

השאלה האם קיימת לתובעת עילה משפטית להורות לפייסבוק להשיב לפעילות את חשבונות המשתמש, שהושבתו בנימוק כי נעשתה בהם פעילות מפרה, תלויה בשאלה האם פעילותה השיווקית של התובעת באמצעות פייסבוק ואינסטגרם היא לגיטימית. לא יעלה על הדעת כי מי שמבקש לפעול בפלטפורמה אינטרנטית לצרכים מסחריים, ינצל את התשתית שהועמדה לרשותו לצורך הפרת זכויות של צדדי ג', ויפנה לקבל מביהמ"ש סעדים לחידוש אותה פעילות מפרה. התובעת, יחד עם המנהלים בחשבונות המשתמש השונים, שנוהלו בפייסבוק ואינסטגרם, רובם ככולם בני משפחתה, פעלו בשיטה מתוחכמת שבאמצעותה פורסמו, שווקו או תווכו לצרכנים מוצרים מזויפים של מותגי על.

התובעת פעלה בתחכום רב כדי להסתיר מגורמי האכיפה ברשת את דרכי פעולתה. בין השאר נעשה שיבוש מכוון של שיבוץ כוכביות בשמות המותגים, כך שבקרה אלגוריתמית-רובוטית לא תוכל לגלותם; הלקוחות נשלחו לרכוש דרך קישור; זיהוי המוצר בקוד, כאשר בפועל מוצגת תמונה של מוצר שונה לחלוטין מהמוצר הנרכש; החלפת שמות של קבוצות, תוך הפניית לקוחות פוטנציאליים לקבוצות אלה; ועוד. מדובר בהסוואה מתוחכמת שמאחוריה מטרה סופית של מכירת מוצרים מזויפים. יש לקבל במלואה את גרסת אדידס כי הדבר נועד למנוע מגורמי האכיפה ברשת לאתר מכירות של מוצרים מזויפים. יש לדחות את טענת התובעת כי מכרה מוצרים אמיתיים של מותגי-על וכי נוצר אילוץ להסתיר את המוצרים כדי לא לעורר את זעמם של היצרנים.התובעת וסובביה מודעים לאי המקוריות של המוצרים המומלצים ומשווקים באמצעותה ומהווים את מטה לחמה.

אין מקום למתן הסעדים המבוקשים מכוח כללי הצדק הטבעי ותקנת הציבור. הפעילות הפסולה - תיווך ופרסום של מוצרים ומותגים מזויפים - שביצעה התובעת בחשבונות המשתמש נשוא התביעה, אינה יכולה להקים לה עילת תביעה בגין אותו שימוש שביצעה בחשבונות, בבחינת "חוטא לא ייצא נשכר" ולאור הדוקטרינה כי "מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה". הסעדים המבוקשים, ביניהם השבת הפעילות בחשבונות המפרים, אינם יכולים להינתן בנסיבות העניין גם לאור כללי הצדק הטבעי, תקנת הציבור ועקרונות בסיסיים של שימוש סביר בפלטפורמה אינטרנטית המסופקת על ידי רשת חברתית. פייסבוק בהחלט רשאית הייתה בנסיבות המקרה שלא לאפשר לחשבונות הללו להמשיך ולהתקיים, ולו למען התכלית לשאוף לקיומה של פלטפורמת רשת חברתית בטוחה ונקייה מפגיעה בזכויות של אחרים. 

זכותה החוזית של פייסבוק מכוח תנאי השימוש, לנטר מידע, לאכוף ואף להשבית חשבונות משתמש שמתגלים כמקור להפרת זכויות - כוחה יפה ככל שיהיה - אף משיתה עליה חבות לדאוג באופן סביר כי המרחב שהיא מספקת למשתמשיה יהא בטוח ולא ישמש להפרת זכויות של אחרים. על פייסבוק לפעול כאשר מתקבלות אצלה אינדיקציות מתאימות המלמדות על שימוש בלתי ראוי ובלתי חוקי הנעשה ברשת החברתית על ידי המשתמשים. לא מן הנמנע כי אם פייסבוק לא תעשה כן, היא עלולה למצוא עצמה חשופה לתביעות מטעם צדדי ג' שסבורים כי זכותיהם הופרו באמצעות חשבונות הפועלים באישור ובהסכמה של פייסבוק ונתונים במידה מסוימת לפיקוחה וליכולות האכיפה שלה. אל מול זכות המשתמש ברשת החברתית לבצע בחשבון פעילות של צריכת מידע, העלאת מידע, שיתוף מידע וכיוצ"ב, ניצבת חובתו לפעול במסגרת החשבון באופן מדוד ונקי, שאינו מביא לפגיעה או להפרת זכויות של אחר.

משהתברר כי מתקיימת פעילות בחשבונות המשתמש שעניינם פרסום ותיווך למכירת מוצרים מזויפים, אזי בדין פעלה פייסבוק להשבתת החשבונות. בדין עומדת פייסבוק על עמדתה שלא לחדש את הפעילות בחשבונות אלה. עמדה זו מתיישבת עם עקרונות בסיס של קיום רשת אינטרנט נקיה ככל הניתן מהפרות, וכן עם הציפייה הסבירה והלגיטימית של המשתמשים כי צריכה ושיתוף מידע ברשתות החברתיות יעשו באופן שאינו פוגע בזכויות ושאינו חושף אותם לתכנים מפרים או בלתי נאותים. כך פעלה פייסבוק, באחריות ותוך הפעלת שיקול דעת סביר ומידתי, עת קיבלה לידיה דיווחים מבוססים על פעילות פסולה של התובעת.

פייסבוק פעלה כדין ולפי תנאי השימוש, עת השביתה את קבוצת הפייסבוק ועמוד האינסטגרם של התובעת, לאחר שדווח ואומת כי נעשה בהם שימוש מפר. מדובר בהפרה יסודית של תנאי השימוש ולא הייתה חובה ליתן לתובעת התראה טרם השבתת החשבונות המפרים. היענות למודעה בעתון, ששימשה תשתית לקיבול הצעה לכריתת חוזה בשלהי המאה ה–19, הוחלפה בהקלקה על המילים "אני מסכים" או "אני מאשר". פרסום תנאי השימוש מהווה הצעה. הסכמת המשתמש מהווה קיבול. כך נוצר החוזה, המסדיר את אופן השימוש ברשת החברתית ואת תנאיו. זהו חוזה אחיד לפי חוק החוזים האחידים. הזכות החוזית של פייסבוק להפסיק פעילות בחשבון מפר אינה תנאי מקפח. מדובר בזכות לגיטימית של פייסבוק. אין בתנאי המקנה לפייסבוק זכות לעדכן ולשנות את תנאי השימוש, תוך עדכון המשתמשים על כך, משום תנאי מקפח בחוזה אחיד. זהו תנאי לגיטימי שעולה בקנה אחד עם הצרכים המשתנים והדינאמיים של הרשת החברתית. התביעה נדחתה. התובעת חויבה בהוצאות פייסבוק בסך 75,000 ש"ח ובהוצאות אדידס בסך 45,000 ש"ח.

בתביעה שכנגד, הרימה אדידס את הנטל להראות כי התובעת הפרה בפעילותה ברשת את סימן המסחר הרשום של אדידס. לאחר שנקבע כי התובעת תיווכה מכירת מוצרים מזויפים של אדידס, לרבות אלה שנרכשו על ידי ב"כ אדידס, ולנוכח הגדרת "שימוש" בסעיף 1 לפקודת סימני מסחר הכוללת גם פרסום של הטובין לגביהם נרשם הסימן – המסקנה היא כי הנתבעת שכנגד הפרה את סימן המסחר הרשום של אדידס. אדידס הצביעה למעשה על 3 הפרות (רכישה מוכחת). חסר במקרה דנן חלק בתצרף העובדתי, בדמות תפקידו של הגורם המוכר את המוצר המזויף. התובעת תשלם לאדידס פיצוי בסך 15,000 ש"ח וכן הוצאות בסך 15,000 ש"ח. אין להורות לתובעת לסגור את אתר האינטרנט שלה, אך יש להורות לה להימנע מפרסום, שיווק והמלצה של מוצרים מזויפים הנושאים את סימן המסחר של אדידס.