ע"א 48809-06-21 אליהו ואח' נ' לוי ואח'

איחור בהגשת ערעור לאחר המצאה כדין בדרך של "הודעה באתר" (פסק-דין, מחוזי נצרת, השופט אשר קולה, 4.7.2021):

העובדות: בקשת המשיבים למחוק את הערעור על הסף מחמת איחור בהגשתו ומנגד, בקשת המערערים לדחות את הבקשה על הסף ולחילופין, להארכת המועד להגשת הערעור. הערעור הוא על פס"ד של ביהמ"ש השלום בבית-שאן, שהורה על סילוק ידם של המערערים מחלק בנחלת המשיבים. הערעור הוגש כ-4.5 חודשים לאחר שניתן פסה"ד. המשיבים טענו, בין היתר, כי מהתיק הממוחשב עולה כי פסה"ד הומצא לב"כ הקודם של המערערים בסמוך להינתנו, באמצעות "הודעה באתר", והוא אף צפה בו באמצעות "נט המשפט" באותו היום. המערערים טענו, בין היתר, כי אין מדובר בהמצאה כדין וכי הערעור הוגש במועד.

נפסק: הערעור אכן הוגש באיחור ודינו מחיקה על הסף כמבוקש. ככלל, על בעל-דין להגיש ערעור בגדרי המועדים הקבועים בדין. עיון ב"נט המשפט" מלמד, כי אכן הומצא פסה"ד לב"כ המערערים דאז, בדרך של "הודעה באתר" כאשר כתובת הדוא"ל מסומנת ככתובת להמצאת כתבי בי-דין, וכי זה נצפה באותו היום. המצאה בדרך זו, שמשמעותה כי נשלחה לכתובת הדוא"ל של בעל הדין הודעה על אודות קיומה של ההחלטה השיפוטית, בצירוף קישור אליה, היא המצאה שעונה על דרישות תקנה 497ג(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ומקבילתה תקנה 161(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

לא נמצא בטענות המערערים כל הסבר או נימוק משכנע להגשת הערעור באיחור כה משמעותי. טענתם לפיה המצאה באמצעות הודעה באתר היא עדות שמיעה או סברה מותב היה לה כי לא הייתה נטענת. כך גם באשר לטענות ולפיהן, נאמר להם על ידי בא כוחם הקודם "שהוא אינו שולט בטכנולוגיה ומתקשה ביישומי מחשב". טענות אלה הן הן עדות שמיעה, על אחת כמה וכמה שאינן מגובות בתצהירו. לטענת המערערים, פסיקת ביהמ"ש העליון קובעת כי צפייה בהחלטה או בפס"ד בנט המשפט איננה עולה כדי המצאה כדין. אלא, שאין הם מציינים שפסיקה זו מתייחסת לצפייה אקראית בנט המשפט. אין המדובר בצפייה אקראית אלא בהמצאה כדין באמצעות "הודעה באתר" על ידי מזכירות בית משפט קמא. אין מקום להאריך את המועד להגשת הערעור והוא נמחק.