ת"פ 15052-07-19 מדינת ישראל נ' נחום

מעשים הנעשים באינטרנט אינם חסינים מפני אכיפה פלילית (הכרעת-דין, שלום י-ם, השופטת שרון לארי-בבלי, 23.6.2021):

העובדות: כתב האישום ייחס לנאשם 4 עבירות של ניסיון למעשה מגונה בקטינה מתחת לגיל 14 וכן ריבוי עבירות של ניסיון להטרדה מינית של קטין מתחת לגיל 15. המעשים המיוחסים לנאשם התרחשו בחדרי צ'אט של "וואלה" ו"תפוז" ובתוכנת "סקייפ", שם התכתב הנאשם תכתובת מינית עם סוכנת משטרתית, שהציגה עצמה כקטינה בת 13.5 בכינוי "מעיין". במסגרת השיחות חשף הנאשם את איבר מינו מספר פעמים. הנאשם טען להגנתו כי סבר כי הסוכנת בגירה ואף הכחיש כי ביצע חלק מהתכתובות.

נפסק: העבירת התרחשו באינטרנט. מדובר בזירה וירטואלית לחלוטין, שלא יהיה זה מופרך לומר שכל אדם בה הוא בבחינת קורבן פוטנציאלי. ההלכה הפסוקה התייחסה לשינויים הטכנולוגיים שהפכו את הזירה הוירטואלית לכר פורה לביצוע עבירות מין בכלל, ועבירות מין בקטינים בפרט. לצד היתרונות המרובים שבמרשתת וברשתות החברתיות, אשר הובילה לעידן מידע חדש, הרי שהסכנה במרחב זה היא ברורה. בפסיקה הושם דגש על הקלות היחסית לבצע עבירות מין במרחב הוירטואלי, באשר התוקף פועל מתוך ביתו, בריחוק מובהק - הן פיזי, הן נפשי - המאפשרים לו את ביצוע העבירות תוך ניתוק רגשי, ולעיתים אף עולה ספק האם האינטראקציה המתקיימת הינה בין אנשים בשר ודם. במהלך השנים הובהר בפסיקה שעבירת המעשה המגונה אינה מחייבת מגע פיזי של הנאשם בקורבנו. כך הם הדברים במסגרת ביצוע עבירות מין במרחב הווירטואלי, בגדרן התוקף גורם לקורבנו לבצע מעשים מגונים בו עצמו, או כאשר התוקף מבצע בעצמו מעשים במסגרת שיח וירטואלי ביניהם. 

ההגנה טענה כי המשתמש "מילוט", שפנה אל הסוכנת בצ'אט, איננו הנאשם. עם זאת, היא אישרה כי המשתמש בתוכנת סקייפ שכינויו "goodone mo" הוא אכן הנאשם, וכן אישרה את ההתכתבויות שהתקיימו בין השניים בפלטפורמה זו. התזה ההגיונית והסבירה ביותר, העולה בקנה אחד עם ההיגיון והשכל הישר, היא שהמשתמש "מילוט" אותו הכירה הסוכנת בצ'אט הוא המשתמש "goodone mo", הוא הנאשם וכך יש לקבוע. השאלה המרכזית הטעונה בירור והכרעה היא שאלת מודעות הנאשם לגילה של הסוכנת. נסיבות המקרה מלמדות על מודעותו המלאה של הנאשם לקטינותה של הסוכנת. מסקנה זו שזורה בהודעות שהוחלפו בין השניים. יש להוסיף כי לכל הפחות יש לראות בהתנהלותו משום עצימת עינים, המהווה תחליף למודעות. הנאשם עצם עיניים ונמנע מלערוך בירור כן ומשמעותי לגילה של הסוכנת, הגם שיכול היה לעשות כן בנקל.

הלכה למעשה מבקש הנאשם לעשות שימוש בטענת הגנה מסוג "הגנה וירטואלית" ולהסתתר מאחורי אופיו האנונימי של האינטרנט, בבחינת "מה שקורה במרשתת-נשאר במרשתת". אולם לא כך הדבר. יש לדחות את ניסיונו של הנאשם להחריג מעשים המבוצעים במרשתת. הנאשם הורשע בביצוע העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.