ת"צ 57333-04-18 גלסברג ואח' נ' מיי סמארטי ישראל בע"מ ואח'

אישור הסדר פשרה בייצוגית לפי חוק הספאם, גם אם ההסדר אינו חף מקשיים (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת אסתר נחליאלי חיאט, 7.5.2021):

העובדות: בקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית. בבקשת האישור נטען כי המשיבים שיגרו למבקשים הודעות דוא"ל פרסומיות בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המשיבים הכחישו את המיוחס להם בבקשת האישור וטענו כי חברה אחרת שלחה את ההודעות למבקשים. הצדדים הגיעו להסכמות שהבשילו להסכם פשרה, שאף תוקן על-ידי הצדדים.

נפסק: ההטבה לחברי הקבוצה בעייתית מכמה בחינות, בעיקר נוכח הרכב הקבוצה, או יכולת המשיבים להגיע אל חברי הקבוצה. עם זאת, ראוי להזכיר כי התקרה העליונה של כוח ההרתעה, אחת ממטרות חוק תובענות ייצוגיות, תהא לעולם היכולת הכלכלית של המפר/מזיק לשלם את הפיצויים בהם חוייב. דברים אלה מקבלים משנה תוקף במקרה זה שבו עלו שאלות לגבי יכולת הפירעון של המשיבה ויכולתה לשלם בפועל סכום פיצוי המשתווה 'להחצנה השלילית' שנגרמה לכאורה ממשלוח הודעות הספאם.

הסדר הפשרה לא חף מקשיים ומעורר את השאלה שמא יש העדפה של טובת התובעים על פני טובת הקבוצה? ובכל זאת בנסיבות העניין ובהינתן יכולת הפירעון הנמוכה של המשיבה, ובעת בחינת שאלת הנזק/תועלת - אין כל טעם להמשיך ונהל את הליכים שכן ממילא בסופם יתכן בהחלט כי המשיבה לא תעמוד בתשלום הפיצוי הנקוב בחוק לחברי קבוצה. על כן, מבחינת טובת חברי הקבוצה, אישור הסדר הפשרה הוא בבחינת הרע במיעוטו. גם אם אין הדעת נוחה מהסדר הפשרה, הרי שבשקילת נזק מול תועלת לחברי הקבוצה, בנסיבות העניין אישור הסדר הפשרה הוא הסיום ההולם לניהול הליך זה. יש לקבוע את שיעור הגמול למבקשים בשיעור של 3% מההטבה לקבוצה ואת שכר הטרחה לב"כ המבקשים בשיעור 12% מההטבה לקבוצה.