ת"א 37344-12-19 הרצוג נ' מגן ואח'

אין בעובדה שהתובע איש ציבור כדי לאפשר להכפיש אותו בפייסבוק (פסק-דין, שלום ת"א, השופט אביים ברקאי, 1.3.2021):

העובדות: תביעת לשון הרע. התובע הוא עו"ד ואיש ציבור. הנתבע הוא שרברב. עניין התביעה בפרסומי הנתבע, מהם עלתה הטענה (שהוכח כי אינה נכונה) כאילו התובע נישל את אמו והעבירה להתגורר בבית אבות, בעוד הוא מתגורר בביתה. הפרסומים הועלו בפייסבוק וזכו למאות ואלפי תגובות. 

נפסק: האמירות שפרסם הנתבע לא נאמרו תוך כדי ויכוח, בעידנא דריתחא או מבלי משים. האמירות הועלו על הכתב בהקשר שחזר על עצמו שנה אחר שנה ועולה מתוכנם ומדרך ביטויים שנועדו לפגוע בתובע. האמירות מציירות את התובע כרמאי וגנב ובכך מכפישות, עולבות ומהוות לשון הרע. פרסומי הנתבע הם הכפשות ישירות וברורות של התובע. פרסום האמירות שנה אחר שנה אך מחזק את הקביעה שיש בהן כדי לפגוע בתובע ולהוות עוולת לשון הרע.

הפרסומים החוזרים מלמדים על כוונת מכוון ובעיקר מדגישות את חוסר הסבירות שבהתנהלות הנתבע. הנתבע כתב והעלה לרשת החברתית אמירות מכפישות, עולבות, הפוגעות בכבודו של התובע. אמירות המציגות אותו כמי שפוגע במשפחתו, מנשל את אמו וכמי שעושה מעשי "רמיה וגניבה". האמירות שנעשו בכתב חזרו על עצמן, באופן כזה או אחר, שנה אחר שנה. 

אין בעובדה שהתובע איש ציבור כדי לאיין ולבטל האמירות. אין ספק שהאמירות המכפישות אכן פורסמו. די בשיתופים ובתגובות שגררו אמירות אלה כדי ללמד על עצם פרסומם. לנתבע אין כל הגנה מכוח הדין. הנתבע לא הוכיח שפרסומיו אמת או שביצע אותם בתום לב. הנתבע יפצה את התובע ב-40,000 ש"ח יחד עם הוצאות בסך 15,000 ש"ח. אין לחייב את הנתבע בפרסום התנצלות.