ת"א 47320-08-19 סדן נ' אלבז

שיח בקבוצת WhatsApp שנמצאת בה קבוצת אנשים גדולה אינו חוסה תחת חיסיון עו"ד-לקוח, אף אם בין חברי הקבוצה נמצאים חלק מלקוחות עוה"ד (פסק-דין, שלום ת"א, השופט עזריה אלקלעי, 14.2.2021):

העובדות: תביעה שעילתה לשון הרע ופגיעה בפרטיות. התובע טען, בין היתר, כי הנתבע, עו"ד המנהל מולו מספר תביעות, צילם את התובע שעה שהיה מאושפז בבית חולים, והפיץ סרטון ותמונה של התובע באופן משפיל ופוגעני במסגרת קבוצת WhatsApp. הנתבע טען, בין היתר, כי מדובר בתביעת השתקה של התובע בעקבות עבודה מקצועית של הנתבע כמייצג נגד התובע.

נפסק: הנתבע הכחיש כי הוא זה שצילם את התמונה והסרטון, למרות שאישר כי שהה בבית החולים בשעה שבה צולמו. אין ראיה פוזיטיבית לפיה הנתבע הוא זה שצילם את התמונה או הסרטון, אולם ניתן ללמוד מכוח הראיות הנסיבתיות והשכל הישר, כי הוא זה שעשה כן, חרף הכחשתו. מסקנה זו מתחזקת מהתכתבות בקבוצת הווטסאפ בזמן הרלוונטי. הנתבע הוא שצילם את תמונת הסטילס והסרטון, והפיץ את שניהם בקבוצת ווטסאפ יחד עם הדברים שנכתבו בקבוצה. בכך מתקיים רכיב ה"פרסום". הנתבע הוא זה שהפיץ את התמונה ואת הסרטון (אפילו אם לא הוא זה שצילם אותם כפי שטען), ודי בכך כדי לעבור על הוראות חוק הגנת הפרטיות ועל חוק איסור לשון הרע, באשר מדובר בפרסומים מבזים ומשפילים, הפוגעים בפרטיות התובע.

הדברים שצוטטו מתוך הדיון בקבוצת הווטסאפ הושגו על ידי אדם מטעם התובע, ככל הנראה חוקר פרטי. לא נטען כי החוקר הפרטי פרץ לקבוצה באופן בלתי חוקי, או כי ציטוט ההתכתבות מתוך הקבוצה מהווה "האזנת סתר" בלתי חוקית. כאשר אותו אדם התקבל לקבוצה ואושר כחבר בה, ואף אם עשה זאת בתחבולה, דבר שלא הוכח, אין בהשתתפותו בקבוצה ובשימוש בתכתובת מתוכה משום פעולה בלתי חוקית, ולפיכך הציטוטים מהשיח אינם מהווים ראייה בלתי קבילה, שהושגה אגב פגיעה בפרטיות (סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות). בנוסף, דברים המוחלפים בקבוצת ווטסאפ שנמצאת בה קבוצת אנשים גדולה, אינם חוסים תחת חיסיון עו"ד לקוח, אף אם בין חברי הקבוצה נמצאים חלק מלקוחות עוה"ד. הדיון בקבוצה פומבי.

צילום התובע והסרטתו על מיטת חוליו, כמו גם פרסום תצלומיו של התובע בבית החולים בקבוצת הווטסאפ, מהווה פגיעה בפרטיות, שכן מדובר בפרסום הנוגע למצב בריאותו של אדם ופרסום התמונה והסרטון עלול להשפילו, לבזותו ולהביאו במבוכה. הפצת התמונה והסרטון, והדברים שנכתבו על ידי הנתבע, מהווים לשון הרע, שכן יש בהם כדי לפגוע בתובע ולבזותו. שיעור הפגיעה בגין פרסום לשון הרע על אודות אדם ששמו נקי מכל רבב, אין הוא כשיעור הפגיעה בשמו של אדם אשר שמו נקשר בפרשות שליליות ואשר מיוחסים לו מעשים שליליים כאלו ואחרים. התובע לא הוכיח כי הפרסומים שיש בהם לשון הרע נעשו על ידי הנתבע בכוונה לפגוע. יש לפסוק לתובע פיצויים בסך 10 ש"ח עבור לשון הרע. באשר לפגיעה בפרטיות, הנתבע אינו יכול לחסות תחת הגנות חוק הגנת הפרטיות, שכן טענת ההגנה אינה יכולה לעלות במקביל להכחשת הפרסום. הנתבע יפצה את התובע ב-10,000 ש"ח עבור הפגיעה בפרטיותו. בנוסף, יישא הנתבעת בהוצאות בסך 2,500 ש"ח.