תא"מ 43971-05-18 מאירי נ' ברנע

אין פסול בתביעות ספאם סדרתיות, אך זה שיקול לגיטימי להפחתת הפיצוי (פסק-דין, שלום פ"ת, הרשמת מיכל בר, 16.2.2021):

העובדות: תביעה לפיצוי מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע טען, בין היתר, כי הנתבע שלח לו דברי פרסומת בדוא"ל ובמסרונים, ללא הסכמתו, לאחר שהתובע התעניין בשירותי בניית האתרים של הנתבע. הנתבע טען כי ההודעות נשלחו כדין וכי התובע מגיש תביעות ספאם באופן סדרתי.

נפסק: אין מחלוקת בין הצדדים כי ההודעות הן "דבר פרסומת", שכן יש בהן לקדם את עסקי הנתבע (המפרסם). חובת הראיה למתן הסכמה מוטלת על המפרסם. הנתבע טען כי התובע השאיר פרטי התקשרות וסימן באופן אקטיבי באתר כי ברצונו לקבל דיוור. לתמיכה בטענה צירף צילום מסך מהאתר והעתק מתוכן פניית התובע. לא צורף צילום מסך המתעד את עצם ההסכמה ומשכך אין באלה כדי ללמד כי התובע סימן באופן אקטיבי כי ברצונו לקבל דיוור, כנטען. טענת הנתבע לפיה התובע לא יכול היה להשאיר את פרטיו אלמלא סימן את הסכמתו לקבלת דיוור נטענה בעלמא. הנתבע לא הוכיח כי התובע הסכים לקבל דברי פרסומת.

הנתבע טען כי גם אם לא ניתנה הסכמה מראש של התובע, הרי שההודעות נשלחו כדין לפי החריג בסעיף 30א(ג) לחוק, אך הנתבע לא יצא ידי חובתו כדי להוכיח את הפרטים הנדרשים. גם אם ביהמ"ש ייצא מנקודת הנחה כי במסגרת תקנון האתר הובהר לתובע שבכוונת הנתבע לכללו ברשימת תפוצה, וכי ניתנה לתובע הזדמנות לסרב להיכלל בתפוצה, הרי שהנתבע אישר כי דברי הפרסומת שנשלחו לתובע אינם מתייחסים למוצר או שירות מסוג דומה לאלו שהתובע התעניין בהם מלכתחילה.

נוכח ההודעה ששלח התובע לנתבע מיד לאחר קבלת הודעת דוא"ל מהנתבע, לפיה פנייתו התקבלה ותטופל בהקדם האפשרי, במסגרתה דרש מהנתבע "הסר ומהר", היה על הנתבע להימנע ממשלוח הודעות נוספות לתובע. אין לקבל את טענת הנתבע כי היה על התובע לבקש את הסרתו באמצעות לחצן "הסר", וכי משלוח הודעה כאמור נעשה בחוסר תום לב. הודעת הסירוב ששלח התובע לנתבע התקבלה אצל הנתבע והוא הבין את משמעותה.

עצם העובדה שתובע הוא "תובע סדרתי", אין בה, כשלעצמה, כדי לפגום בתום ליבו. מדובר בשיקול לגיטימי להפחתת גובה הפיצוי. באשר לגובה הפיצוי, לתובע נשלחו 11 הודעות דוא"ל ו-4 מסרונים. ההודעה הראשונה אינה בבחינת ספאם אלא מענה לתובע. יש להביא בחשבון, במסגרת הנסיבות לחומרה, כי מיד עם קבלת ההודעה הראשונה התובע ביקש שיופסק משלוח ההודעות, אך הנתבע התעלם מבקשתו ונמנע מלהסירו.

בנוסף, ההודעות שנשלחו מקורם באתר אחר של הנתבע ולא באתר שבשירותיו התעניין התובע. במסגרת הנסיבות לקולה יש להביא בחשבון שהנתבע שיגר דברי פרסומת לנמען שהתעניין בשירותיו וכי הנתבע מודע לחוק ופועל לפיו באופן רגיל. אין התובע זקוק לעידוד למימוש זכויותיו, באשר הוא מודע להן היטב ופועל למימושן בעקביות. הנתבע ישלם לתובע פיצוי כולל של 4,000 ש"ח וכן הוצאות בסך 1,800 ש"ח.