תא"מ 63371-02-20 ילינק נ' אייס קפיטל קמעונאות (2016) בע"מ

אתר הקובע תוספת תשלום עבור משלוח הזמנה ליהודה ושומרון - אינו מפלה מחמת מקום מגורים (פסק-דין, שלום י-ם, השופטת מיקה בנקי, 13.12.2020):

העובדות: התובע רכש מוצרים מאתר האינטרנט של ACE וטען לאפליה מחמת מקום מגורים, לאור הודעת הנתבעת כי הובלת מוצריה לבית התובע כרוכה בתוספת תשלום, מאחר וביתו נמצא בשטחי יהודה ושומרון. התביעה הוגשה מכוח חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000. הנתבעת טענה כי מדיניותה בעניין פורסמה כנדרש והתובע ידע עליה בעת ביצוע ההזמנה.

נפסק: סעיף 3(א1) לחוק איסור הפליה קובע במפורש כי איסור ההפליה חל על הספקת המוצר או מתן השירות במקום העסק ובו בלבד. הרקע לחקיקת התיקון לחוק איסור הפליה מלמד כי המחוקק הבין את ההכרח בהבחנה בין איסור הפליה הנוגעת לזהות הצרכן עצמו, ובין איסור הפליה מחמת מקום מגוריו. במקרה אחרון זה אין בידי המחוקק לכפות על כל עוסק ועוסק להוביל את מוצריו באותו מחיר ולכל מקום.

בד בבד עם קביעת איסור האפליה בבית העסק מחמת מקום מגורים, התקבל תיקון לחוק הגנת הצרכן שעניינו באיסור הטעיה, תוך התייחסות מפורשת לאזור יהודה ושומרון. העוסק יבחר לאן הוא מוביל את מוצריו ולאן לא, ואף יהיה חופשי לקבוע את המחיר להובלה כאמור, אך יודיע על כך מראש ללקוחותיו. בנוסף, תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי אספקת נכס או שירות), התשע"ח-2018, קובעות כי על העוסק לגלות לצרכן אם יש מקום שאליו הוא אינו מספק שירות או הובלה או מהם הסייגים החלים על כך לאותו מקום.

מדיניות הנתבעת אודות האזורים הגיאוגרפיים אליהם היא מספקת את מוצריה והעלות הכרוכה בכך פורסמה באתר האינטרנט שלה והייתה ידועה לתובע טרם ביצוע העסקה. משעה שמדובר בשאלת האספקה לבית הלקוח, לא חל סעיף 3(א1) לחוק איסור הפליה. בהתאם לדרישות חוק הגנת הצרכן ותקנותיו הודיעה הנתבעת כי הובלה לאזור יהודה ושומרון כרוכה בתוספת תשלום למחיר ההובלה. הנתבעת לא הפרה את הוראות הדין ולא הפלתה את התובע. התביעה נדחתה. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך 7,500 ש"ח.