ת"פ 45673-08-18 מדינת ישראל נ' בונדר ואח'

אולי יעניין אותך גם

גזר-דין בפרשה של קבלה במרמה של מטבעות קריפטוגרפיים (גזר-דין, שלום אשדוד, השופטת ליאת שמיר הירש):

העובדות: הנאשמים הודו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין), קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (סעיף 415 סיפא), התחזות כאדם אחר במטרה להונות (סעיף 441 רישא), זיוף בנסיבות מחמירות (סעיף 418 סיפא) ועבירות נוספות. כתבי האישום עוסקים בקבלה במרמה של מטבעות קריפטוגרפים. הנאשמים, כל אחד לפי חלקו בפרשה, קשרו קשר לקבל במרמה מטבעות קריפטוגרפים מסוג ביטקוין ואת'ריום. הם עשו כן תוך שימוש בחשבונות פיקטיביים בפייסבוק, בהם השתמשו בפרטי הזהות של אדם אחר ללא ידיעתו.

בעזרת החשבונות הפיקטיביים הנאשם 1 נכנס לקבוצות מסחר במטבעות קריפטוגרפיים ויצר קשר עם גורמים רלבנטיים לצורך רכישת המטבעות. הנאשם 1 סיכם את העסקאות עם המתלוננים והנאשם 2 זייף מסמך, הנחזה להיות בנקאי, המאשר את העברת התשלום עבור העסקה לחשבונות המתלוננים. בהסתמך על מצג השווא, העבירו המתלוננים את המטבעות הקריפטוגרפיים אל ארנקים דיגיטליים של הנאשמים. 

נפסק: אין הוראת חוק השוללת שימוש במטבעות קריפטוגרפים. יחד עם זאת, המטבע הקריפטוגרפי אינו נכלל, מבחינה חוקית, במסגרת הגדרת "מטבע" על פי הדין הישראלי. הנאשמים חברו יחד וקשרו קשר, שיטתי ומתוכנן, לביצוע עבירות מרמה וזיוף בכדי לקבל מטבעות קריפטוגרפים. העבירות בוצעו במהלך כ-5 חודשים, בהזדמנויות שונות ובסמיכות זמנים, כלפי כ-15 מתלוננים ובסכום המגיע לכדי 174,000 ש"ח. הנאשמים יצרו פלטפורמה אינטרנטית, שאפשרה ביצוע עסקאות במטבעות קריפטוגרפים, בעזרת יצירת חשבונות פיקטיביים ברשת החברתית "פייסבוק" וזיוף מסמכים הנחזים לביצוע התשלום בהתאם לתנאי העסקה. שיטת הביצוע נעשתה באופן מתוכנן ומתואם בין שני הנאשמים, כשכל אחד מהם לוקח חלק בביצוע העבירות.

מעשי העבריינות, שמטרתם קבלה במרמה של מטבעות קריפטוגרפים, יש בהם כדי לפגוע בערכים מוגנים כגון זכותם הקניינית של המתלוננים, פגיעה ברכושם, פגיעה בפרטיותם ופגיעה בחופש הבחירה. במעשיהם פגעו הנאשמים בערכים מוגנים של שמירה על כללי מסחר תקין, חופשיות ואמינות המסחר ובאמון הציבור בעסקאות כגון אלה. מידת הפגיעה בערכים המוגנים אינה יכולה להימצא ברף הנמוך. עם זאת, לא ניתן להתעלם ממהותו של הסחר במטבעות קריפטוגרפים, לעובדה כי הוא אינו מוגן ברגולציה, מצוי במרחב האינטרנטי ופועל על פי כללי סחר דינמיים הנלמדים ומשתנים מעת לעת. עמדת בנק ישראל היא כי למרות שהמטבע הקריפטוגרפי אינו הילך חוקי, לא חל איסור על השימוש בו, תוך הבהרת הסיכונים הגלומים בכך. גם הפסיקה מלמדת על מגמה זהירה המתקדמת בצעדים קטנים ומדודים, שבהכרה בסחר שבמטבעות הקריפטוגרפים, תוך רצון לתת מענה לפער שבין הטכנולוגיה לרגולציה.

על-מנת לקבוע את מידת הפגיעה בערך המוגן, במקרה ייחודי זה, יש להידרש לשאלה האם האנונימיות שבביצוע העסקה במטבעות קריפטוגרפים והעדר הפיקוח על מטבעות אלו, יחד עם הבנת הצדדים בדבר הסיכון הרב הכרוך בתנאי העסקה, יש בהם כדי להשפיע על מידת הפגיעה בערך החברתי המוגן, מבלי לחלוק על עצם הצורך להגן על מי שנלקח כספו במרמה. בבחינת מידת הסיכון שלקחו על עצמם המתלוננים, אל מול נוכחותו הגדלה של המטבע הקריפטוגרפי בחיי המסחר, והצורך במתן הגנה ראויה למשתמשים בו, נוטה הכף לכיוונו של זה האחרון, בשל הצורך לעודד קיומם של תנאי מסחר הולמים וליצור מצע ראוי שיאפשר קליטתו של המטבע הקריפטוגרפי בחיי המסחר באופן מסודר. בתקופה זו, בעיקר לאור הריחוק החברתי שנכפה על אזרחי העולם, השימוש באמצעים דיגיטליים בחיי המסחר צבר תאוצה, ובאופן תדיר נעשות פעולות עסקיות מבלי שמתקיים מפגש בין הצדדים, לעיתים קרובות אף מבלי שהצדדים לעסקה יודעים מי עומד מן העבר השני של המסך. משכך, גדלה החשיבות במתן הגנה וביצירת אמון הדרושים לצורך קיום תקין של המסחר. הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף הבינוני.

העבירות היו פרי תכנון מוקדם, חשיבה קפדנית, והכנת אמצעים לסיוע במימוש התוכנית. חלוקת התפקידים בין הנאשמים היתה ברורה וכך גם חלוקת הרווחים. יש לתת את הדעת לחלקו של הנאשם 1 ביצירת הקשר עם המתלוננים ורכישת אמונם, אל מול חלקו של הנאשם 2 בפן הטכני ובידע הטכנולוגי הרב, אשר אפשרו את ביצוע העבירות. הנזק שנגרם מביצוע העבירות בעיקרו הנו נזק כלכלי. יחד עם זאת, הנזק כלל גם את עוגמת הנפש של המתלוננים, את הפגיעה בקיום יחסי מסחר תקינים והפגיעה של אמון הציבור בביצוע עסקאות סחר במטבעות קריפטוגרפים. על הנאשם 1 נגזרו 9 חודשי מאסר בפועל, לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס בסך 30,000 ש"ח ופיצוי מוסכם בסך 86,000 ש"ח. על הנאשם 2 נגזרו 6 חודשי מאסר בפועל, לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס בסך 7,000 ש"ח ופיצוי מוסכם בסך 86,000 ש"ח.