ק"פ 28455-06-18 בלוך נ' שליין ואח'

ביטול קובלנה פלילית נגד ליאור שליין בנוגע לשימוש בסרטון מוגן בתכנית "גב האומה" (החלטה, שלום ירושלים, השופטת ג'ויה סקפה שפירא, 25.10.2020):

העובדות: הקובל, שחקן, יוצר ומפיק, הגיש נגד הנאשמים קובלנה פלילית, ובה הם מואשמים בעבירות לפי סעיפים 61(ג) עד 61(ה) לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, וכן לפי חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984. עניין הקובלנה בשימוש שעשו לכאורה הנאשמים בסרטון שיצר הקובל, בו הוא מופיע כשחקן יחיד, שצולם עבור המטה המשותף לתנועות הר הבית והמקדש. הסרטון שימש בתכנית ששידרו הנאשמים ("גב האומה"), בטלוויזיה, אתר נענע10 ובערוץ ה-YouTube של הנאשם 1. עניין ההחלטה בטענות מקדמיות שהעלו הנאשמים באשר לקובלנה. 

נפסק: יש לדחות את בקשת הנאשם 1 למחיקתו מהקובלנה, בטענה כי לא ניתן לייחס לו אחריות למעשים לפי הקובלנה כעורך ראשי ומשתתף בתכנית. הנאשם הוא ה"כוכב" המזוהה עם התכנית יותר מכל אחד אחר וניסיונו להציג עצמו כאחד המועסקים מעורר אי-נחת. עובדות כתב הקובלנה המתוקן מייחסות לנאשם ביצוע פעולות מהותיות המקימות, לפי הנטען, את יסודות העבירות שבהן מואשמים הנאשמים. 

רשימת העבירות הכלולות בתוספת השנייה לחוק סדר הדין הפלילי היא רשימה סגורה. החוק אינו מאפשר לכלול בכתב הקובלנה עבירה לפי חוק זכויות המבצעים, ויש למחוק עבירה זו מפרק הוראות החיקוק שבכתב הקובלנה. יש לקבל את טענת הנאשמים כי העבירות המיוחסות להם לפי חוק זכות יוצרים מתייחסות רק לעשיית עותקים פיזיים של מדיות שעליהן מוטבעות היצירות, כאשר בכתב הקובלנה נטען כי הנאשמים הפרו את זכויות הקובל בכך שיצרו עותק דיגיטלי של יצירתו.

בחינת תכליתן של הוראות החוק בהן מואשמים הנאשמים מובילה למסקנה כי אלה מתייחסות להפצת עותקים פיזיים של היצירה. עיקר מעשיהם של הנאשמים אינו ביצירת עותק מהסרטון, אלא בשידור הסרטון בערוצי הטלוויזיה והעמדתו לרשות הציבור באינטרנט. הפרת זכויות יוצרים בדרך של שידור או העמדה לרשות הציבור לפי סעיפים 61(ז) או (ח) לחוק זכות יוצרים, אינה נזכרת בתוספת השנייה לחוק סדר הדין הפלילי ועל כן לא ניתן להגיש בגינה קובלנה פלילית.

כתב האישום אינו מגלה את יסודות העבירות שבהן מואשמים הנאשמים. משעה שעבירות אחרות לפי חוק זכות יוצרים שעשויות להתאים לנסיבות העניין אינן נמנות על העבירות שבגינן ניתן להעמיד לדין במסגרת קובלנה פלילית, אין מקום לאפשר לקובל לתקן את הקובלנה והסעד המתאים הוא ביטול האישום. הקובל מבקש לאכוף באמצעות הקובלנה הגבלה על חופש הביטוי הפוליטי, זכות יסוד המצויה בליבו של המשטר הדמוקרטי. הסוגיה המשפטית שבה מבקש הקובל להלביש את העובדות - פגיעה בזכות יוצרים - היא נושא אזרחי-ממוני במהותו. לרשות הקובל עומדים מנגנוני אכיפה אזרחיים, אך הוא העדיף על פניהם את ההליך הפלילי. 

בחירתו של הקובל לפעול לאכיפת הפרת זכויותיו הנטענת באמצעות הליך פלילי, תוך ציון אזהרת מאסר ובקשה להעניק לעצמו סמכויות חקירה, חיפוש ותפיסה של קצין משטרה, מעלות תהיות עמוקות בדבר מניעיו האמיתיים בהגשת הקובלנה. יש להורות על ביטול הקובלנה. הקובל ישלם הוצאות בסך 15,000 ש"ח לכל אחד מהנאשמים.