ת"א 8850-01-19 פלאש 90 בע"מ ואח' נ' רוסיה בצבעים בירושלים ואח'

מתן רישיון בצילום לגורם מסוים אין בו כדי להפוך את הצילום הפקר לגורמים אחרים (פסק-דין, שלום בית-שמש, השופט שמואל הרבסט, 13.10.2020):

העובדות: התובעים 2-4 הם צלמי עיתונות והתובעת 1 היא סוכנות המייצגת אותם (פלאש 90). התובעים צילמו את 6 התמונות נשוא התביעה באתרים ארכיאולוגיים בישראל, לאחר שהוזמנו על-ידי המדינה לצלמן. התמונות מוצעות לרכישה באתר פלאש 90. הנתבע 1 הוא אתר "רוסיה בצבעים" המצוי לטענת התובעים בשליטת הנתבע 2. האתר מעניק מידע לצליינים רוסים המבקשים לבקר בישראל וכולל גם תכנים שיווקיים. הנתבעים טענו, בין היתר, כי לא הוכח כי התובעים הם בעלי הזכויות בתמונות וכן כי רק פרסמו קישורית המפנה את הקוראים לאתר אחר ('ניוזרו'). 

נפסק: הנתבעים טענו כי לא פרסמו את התמונות באתר, אלא רק קישור לאתר אחר שפרסם את התמונות ברשות. טענה זו נסתרה על-ידי הראיות בתיק. נוצר עותק חדש של מאמר ובו התמונות המפרות שעומד בפני עצמו ואינו קשור לאתר 'ניוזרו'. אתר ניוזרו פרסם כדין כתבה המלווה ב-6 התמונות נשוא התביעה, כאשר עורכיו פרסמו קרדיט לכל תמונה ותמונה. עובדת הנתבעים העתיקה תמונות ומלל, ולא קישור או הפנייה אחרת, לתוך אתר הנתבעים, המאפשר יצירת קשר עם הנתבע 2, העוסק בצליינות וקידומה למחייתו. ההעתקה נעשתה ללא רשות התובעים או עורכי אתר 'ניוזרו' (המחזיק ברישיון מפלאש 90).

התובעים 2-4 צילמו את התמונות באירועים אליהם הוזמנו. ברור כי מדובר במלאכתם של בעלי מקצוע. הנתבעים ביקשו להיתלות בסעיף 36 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, הקובע כי המדינה היא הבעלים הראשון של יצירה שנוצרה או הוזמנה על-ידי עובד המדינה. האם הזמנת צלמי עיתונות לאתרים יש בה כדי כריתת חוזה של ממש המלמד על הזמנת היצירה על-ידי המדינה מחד, ועל ביצוע ההזמנה מצד הצלמים, מאידך, באופן השולל מהתובעים את זכויותיהם? התשובה שלילית. ככל שנכרת חוזה, הרי שסעיף התמורה בו יקבע כי הזכויות המוסריות-קנייניות בתמונות יעברו לזכות הצלמים. ניתן גם לקבוע כי המדינה לא הזמינה כל עבודה ולפיכף סעיף 36 לחוק והחזקה בו אינם רלבנטיים.

התמונות פורסמו ללא מתן קרדיט לצלמים או לפלאש 90. התובעים 2-4 נפגעו מעוולה זו. יש לדחות את טענות הנתבעים באשר למשמעות שהם מייחסים להסכם בין התובעים לאתר 'ניוזרו'. יש לחזור ולציין את המובן מאליו: זכויות היוצרים ביצירה שייכת ליוצר. ברצותו יעבירנה או ימכרנה במלואה, בחלקה, באופן זמני או באופן קבוע, וברצותו ישמרנה לעצמו. העברת הזכויות לגורם מסוים, אין בו כדי לתיתן הפקר לגבי גורמים אחרים. הנתבעים אינם יכולים לחסות תחת הגנת השימוש ההוגן (סעיף 19 לחוק), הן לאור המטרה המעורבת של האתר בפרסום (מסחרית-מחקרית) והן לנוכח היעדר קרדיט. הנתבעים יפצו את התובעים ב-32,000 ש"ח וכן ישלמו הוצאות משפט ושכ"ט בסך 10,000 ש"ח.