ס"ק 2994-06-19 הסתדרות העובדים הכללית הסתדרות עובדי המדינה ואח' נ' מדינת ישראל

האם עומדת למדינה הזכות להתקין ולהפעיל מערכת איכון ברכבי המדינה? (פסק-דין, עבודה ת"א, השופט תומר סילורה, 8.10.2020):

העובדות: האם עומדת למדינה הזכות להתקין ולהפעיל מערכת איכון ברכבי המדינה, ובכך לאסוף מידע על התנהלות הנהגים מבחינת השימוש ברכב ובטיחות נהיגתם? המערכת מותקנת ברכבי המדינה אך אינה מופעלת בשל המחלוקת. המבקשים טענו, בין היתר, כי שימוש במערכת מביא למעקב בלתי מידתי ובלתי פוסק, הכולל פגיעה קשה בפרטיות העובדים ובני משפחותיהם. המשיבה טענה כי לאור הנוהל שגיבשה להפעלת המערכת, העונה לדרישת המידתיות והסבירות בשימוש במערכת ובמידע שנצבר, וכן מספק את חובת היידוע והשקיפות כלפי העובדים, עומדת למדינה הזכות לעשות שימוש במערכת למטרות שלשמן הותקנה.

נפסק: הטכנולוגיה היא חלק אינהרנטי מעולם העבודה כיום ומעסיקים רבים עושים שימוש בטכנולוגיות מידע כדי להתחקות אחר ביצועי העובדים. נקודת המוצא היא כי למעסיק אינטרס במעקב ורשות מסוימת מכוח זכות הקניין שלו וזכות היתר הניהולית שלו בהפעלת אמצעים כאלה, בעוד שלעובדים אינטרסים שלא להיות חשופים למעקב ואינטרסים הנובעים מצרכים שונים שהזכות לפרטיות משמשת להם גג משפטי.

ואולם, זכות היתר-הניהולית של המעסיק אינה מוחלטת וכפופה לחובות המעסיק לנהוג בתום לב, בסבירות ובמידתיות מול זכויות העובד [עניין עיריית קלנסווה - עס"ק 7541-04-14]. התנגשות זו בין זכויות המעסיק וזכויות העובד יש ליישב באמצעות איזון הולם ביניהן. אל מול זכות היתר-הניהולית הקניינית של המעסיק, ניצבת הזכות לפרטיות של העובד המעוגנת גם היא בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ובצד לכך גם בחוק הגנת הפרטיות [עניין איסקוב - ע"ע 90/08] בשל הפער הניכר ביחסי הכוחות בין מעסיק לבין עובדיו יש לתת משקל גבוה יותר לזכות העובד לפרטיות מאשר לזכות הקניינית של המעסיק.

בעניין איסקוב נקבעו מבחנים לקיומם של מקרים חריגים בהם מותר למעסיק לעקוב אחר פעילות פרטית של העובד, הכוללים: (1) קיומה של מדיניות ברורה ומאוזנת במקום העבודה בכל הנוגע לשימוש בטכנולוגית המעקב; (2) השימוש בטכנולוגית המעקב מוגבל למטרות החיוניות לעבודה; (3) השימוש במידע מוגבל למטרה הראשונית שלשמה נאסף; (4) מידתיות; (5) שקיפות; (6) נתקבלה הסכמת העובד לפעולות המעקב.

במקרה זה פרטיו האישיים של העובד מקודדים על כרטיס חכם והמערכת מתחקה אחר פעולות שמבצע העובד במהלך נהיגתו. המדינה חיברה נוהל לעניין הפעלת המערכת, המפרט את הרקע להטמעתה, ייעודה, תצורות ההפעלה, אמצעי אבטחת המידע, הרשאות השימוש והצפייה, חובת היידוע לנהג ועוד. הנוהל קובע מדיניות בנוגע לניטור המידע שנאסף באמצעות מערכת האיכון והשימושים בו, באופן מפורט. במידה והמדינה מעוניינת לעקוב אחר פעילות העובדים ברכביה, עליה להציג בפני העובדים את הכללים הברורים בדבר המותר והאסור בכל הנוגע לשימוש ברכבים לצרכים פרטיים.

עקרון הלגיטימיות - שתי התכליות שבבסיס רצון המדינה להטמיע את מערכת האיכון – הכלכלית והבטיחותית – הן, ככלל, תכליות ראויות וחיוניות במסגרת פעילות צי הרכב כחלק מעיסוקיה של המדינה. עקרון צמידת המטרה - אין מניעה לכלול בנוהל סנקציות משמעתיות (מידתיות) המשמשות כאמצעי לקידום אכיפתן היעילה של תכליותיו הלגיטימיות. המדינה התאמצה ליצור מנגנונים למניעת שימוש לרעה במערכת האיכון. עקרון המידתיות - ביה"ד בחן את סוגי המידע הפרטי שהמדינה תפיק והמערכת. באשר לשקיפות, הנוהל שגיבשה המדינה מוצג בצורה ברורה אך בנושאים מסוימים נעדר פירוט. 

מעבר להצגת מדיניות המדינה באמצעות הנוהל, המדינה נדרשת לעגן את הנוהל בחוזה עבודה, בתקנון במקום העבודה ובהסכמות משותפות עם המבקשים וזאת במסגרת הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי. על הנוהל לפרט את הסנקציות החלות. מהבחינה המהותית עומדת למדינה הזכות להתקין ולהפעיל את מערכת האיכון ברכבי המדינה ובכך לאסוף מידע על התנהלות הנהגים - הן מבחינת שימוש ברכב והן מבחינת בטיחות נהיגתם, וזאת בכפוף לכך שעל המדינה להתאים ולשנות את הנוהל בהתאם להנחיות שנקבעו בפסק הדין, תוך מילוי חובת היוועצות עם המבקשים.