ת"א 5150-05-14 לייבדיאנאס בע"מ ואח' נ' שחר ואח'

העתקת מערכת תוכנה לניהול ורישום שמות מתחם (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופט גרשון גונטובניק, 13.10.2020):

העובדות: התובעת היא חברה המספקת שירותי רישום וניהול שמות מתחם והתובע 2 הוא בעליה. הנתבע 1 היה שותף בתובעת בעבר, עד שהתובע רכש את חלקו. הנתבע 1 הקים את הנתבעת 4 העוסקת בתחום המחשוב (קבוצת שחר). הנתבעים 2,3,5,6 (קבוצת גורני) עוסקים אף הם בתחום שמות המתחם ומתחרים בתובעת. קבוצת שחר פיתחה לבקשת קבוצת גורני תוכנה לניהול ורישום שמות מתחם. 

התובעים טענו כי תוכנת המחשב שקבוצת שחר מכרה לקבוצת גורני הועתקה ממערכותיהם. מומחה תוכנה שמינה ביהמ"ש קבע כי היתה העתקה נרחבת, שיטתית ומכוונת של תוכנת התובעים. בעקבות חוות הדעת ניתן צו מניעה זמני שאסר על קבוצת גורני להשתמש בתוכנת קבוצת שחר. בעקבות הצו רכשה קבוצת גורני תוכנה חדשה לשימושה. קבוצת גורני הגישה תביעת לשון הרע נגד התובעת, שעניינה ב-3 הודעות דוא"ל שהתובעת שלחה ללקוחותיה ששקלו לעבור לקבוצת גורני.

נפסק: התובעים הוכיחו כי שחר העתיק את קוד התוכנה שלהם, אך לא הצליחו להוכיח כי קבוצת גורני היתה מודעת להעתקה, או כי עצמה את עיניה מלראות כי היא מקבלת תוכנה מועתקת, או כי היתה שותפה לקנוניה לנצל את התוכנה המועתקת כדי לחדור לשוק ניהול שמות המתחם. מכלול הנתונים שעמד לנגד עיני קבוצת גורני בזמן אמת לא ביסס מודעות להעתקה וגם לא צריך היה להדליק נורות אזהרה. לא הוכחה מעורבות כלשהי של קבוצת גורני בפיתוח הקוד של תוכנת שחר ואף לא קיבלה את קוד המקור של התוכנה.

כאשר נדרשה קבוצת גורני להחליף את התוכנה בעקבות צו המניעה, היא עשתה כן במהירות ושילמה למפתחים סכום דומה לזה ששילמה לקבוצת שחר. התובעים אף לא הצליחו להוכיח כי הצלחתה של קבוצת גורני לחדור לשוק נעוצה באופן מהותי בהעתקת התוכנה. התובעים הצליחו להוכיח שנגרם להם עוול, אולם זאת על ידי שחר בלבד. התביעה הייתה גורפת יתר על המידה למרות ההזדהות עם תחושת העוול. היקף הנתבעים היה מופרז וכן סכום התביעה (8,000,000 ₪). ההתעקשות לכרוך יחדיו את קבוצת גורני וקבוצת שחר גרמה לכך שלא הוצג טיעון ממצה על אודות הפיצוי הראוי במקרה שתימצא חבות ביחס לאחת ולא ביחס לאחרת. 

התובעים ביקשו להטיל על קבוצת גורני פיצוי כספי. הם הפנו לדיני הנזיקין הכלליים, לדיני זכויות היוצרים, לדיני עוולות מסחריות ולדיני עשיית עושר ולא במשפט. אך כל בסיסי האחריות אליהם הפנו דורשים מודעות להיות התוכנה מועתקת או התעלמות מסימנים ברורים שהיא כזו, בין ברמה של עצימת עיניים ובין ברמה של התרשלות בקריאת הסימנים. שעה שמרכיב יסודי זה לא הוכח, נשמטת הקרקע תחת טיעונם. חברת גורני נקטה בצעדים מסחריים תמי לב. היא לא הייתה מודעת, ולא צריכה הייתה לדעת, שעותק התוכנה שקיבלה הועתק.

לא הוכח שמעבר לקוחות מהתובעת לקבוצת גורני נעשה באופן גורף בשל התוכנה המועתקת. לא הוכח שהתוכנה המועתקת היא שעומדת בבסיס ההתנהלות הכלכלית של צרכני שוק רשמי המתחם – יהיו אלה לקוחות התובעת או לקוחות אחרים, בתקופה הרלוונטית. קבוצת שחר תפצה את התובעים בסכום הפיצוי הסטטוטורי המקסימלי - 100,000 ₪. התביעה שכנגד נדחתה. הפרסומים כלל לא מהווים לשון הרע מאחר שמדובר ביריב עסקי והם פורסמו במסגרת תחרות עסקית, כאשר הלקוח אמור להתייחס בשל כך בחשדנות לדבריו של המפרסם. שאלת ההוצאות תידון בנפרד.