ת"א 39745-05-20 בר נ' אפריאט

צו זמני להסרת פרסומים מכפישים בפייסבוק כלפי עו"ד (החלטה, שלום ת"א, השופט טל חבקין, 20.7.2020):

העובדות: בקשה להורות למשיב להסיר פרסומים מפייסבוק, שלטענת המבקש הם לשון הרע כלפיו, וכן כי יינתן צו שיורה למשיב להימנע מלכתוב על המבקש. המבקש, עו"ד במקצועו, מייצג חברות בתביעות לשון הרע נגד המשיב. בבקשתו נטען כי המשיב פרסם פוסטים בקבוצת הפייסבוק שבניהולו, בהם תצלום של המבקש, וזאת בכוונה לבזותו, וכן השמצות חסרות בסיס כלפיו ואיומים. המשיב טען כי הוא עוסק בעשייה חברתית ומפעיל את עמוד הפייסבוק "עוצרים את הנוכלות של הפירמידות". המשיב לא הכחיש את הפרסומים, אך טען להגנת אמת בפרסום.

נפסק: אמירות לפיהן המבקש פעל כאמור בפרסומי המשיב יש בהן כדי לבזותו, ולמצער לפגוע במשרתו ובמקצועו. זו הרי כוונתו המוצהרת של המשיב. על כן, פרסומי המשיב באים בגדר לשון הרע כהגדרתו בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. המשיב טען להגנת אמת בפרסום כאמור בסעיף 14 לחוק. באופן לכאורי דומה כי בפני המשיב ניצבת משוכה גבוהה כדי להוכיח כי פרסומיו אמת. הסיכוי שיעלה בידי המשיב להוכיח את הגנת אמת הפרסום נחזה להיות לא גבוה. 

מאזן הנוחות - מדובר בצו זמני המורה להסיר פרסומים קיימים ולהימנע מהם. צו מסוג זה פוגע בחופש הביטוי ומעניק לתובע, כבר בשלב הביניים, אחד מהסעדים הסופיים שביקש, לפני שהיה לנתבע את יומו בבית המשפט. על כן ככלל צו מסוג זה יינתן במשורה תוך מתן משקל הולם לזכות היסוד בדבר חופש הביטוי. עם זאת, אין מדובר בכלל בל יעבור. 

המשיב גמר אומר לפרסם את הפרסומים במטרה לפגוע בפעילות המבקש כעו"ד. המשיב עשה כן בתפוצה רחבה ובפרסומים חוזרים ונשנים, כשהוא מייחס למבקש מעשה חמור. על פני הדברים, דומה שהמשיב נהג בחוסר תום לב, למצער לאחר שנחשף לגרסת המבקש. מדובר בנזק שמטבע הדברים קשה לכימות, אך הוא נזק משמעותי לשם הטוב ולמוניטין.

המבקש טען שהמשיב לא שילם הוצאות משפט שנפסקו לחובתו ואף הציג ראיות לכאורה לכך שהמשיב הצהיר שלא יקיים החלטות שיפוטיות. טענה זו לא נסתרה. ספק אפוא אם סעד כספי ייטיב את הנזק. משנמצא שיש סיכוי לא מבוטל שיימצא בסופו של דבר שהפרסום אינו נכון, ממילא פוחת האינטרס הציבורי הטמון בו [עניין אטום מדיה - ת"א 8895-07-12]. הבקשה התקבלה ניתנו הצווים הזמניים כמבוקש.