ת"א 53689-10-17 ברדוגו נ' ד.איתן / ר. להב-ריג אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ ואח'

שימוש בצילום שנלקח מאתר זר ברשת, כשזהות יוצרו אינה ידועה, אינו שימוש בתום לב (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת נועה גרוסמן, 16.8.2020):

העובדות: התובע הוא צלם שהתמחותו בצילומי אוויר. הנתבעת היא חברת אדריכלות שהשתתפה בתערוכת ביאנלה בוונציה והציגה פרויקט בביתן הישראלי. התובע טען כי הנתבעת הפרה את חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, שעה שהשתמשה ביצירתו (צילום אוויר ייחודי של מתחם הבולענים בים המלח) במסגרת הביאנלה, ללא רשותו ותוך הסרת לוגו הצלם. הנתבעת טענה, בין היתר, כי נטלה את הצילום מאתר אינטרנט פולני חינמי וכי לא היא חתכה את חלקו התחתון של הצילום.

נפסק: אין ספק שצילום כשלעצמו אינו רק שיקוף של הרגע, לחיצה סתמית על כפתור המצלמה, אלא מדובר ביצירה מוגנת לכל דבר. הצילום נשוא התביעה הוא מרהיב ובעל ייחודיות, שהגדרת המקוריות יפה לו. לא בכדי בחרה בו הנתבעת כדי לעטר ולשמש תשתית לפרויקט שלה. התובע הוא שצילם את היצירה ובין היתר פרסם אותה באתר הייעודי שלו (ואף מתקיימת החזקה לפי סעיף 64(1) לחוק, שלא נסתרה על-ידי הנתבעת).

התובע זכאי היה הן לקבלת הקרדיט על יצירתו והן לשמירה על שלמותה. הנתבעת השתמשה בצילום של התובע במסגרת הביאנלה, תוך שנטלה לעצמה חירות אמנותית לבצע בו שינויים לפי צרכיה. השינויים הם בחלק העליון בלבד, כאשר הצילום הגיע לידי הנתבעת, חלקו התחתון עם פרטי התובע כבר היה חסר. הנתבעת הציגה מצג שהיא בעלת הזכויות בצילום. עובדה זו כשלעצמה מקשה מאד לקבל את הטענה כי נעשה שימוש הוגן ביצירה, שהרי אם הנתבעת הציגה בזמן אמת כי היצירה בבעלותה על אף שלא כך הדבר, חותרת היא תחת התכליות של דוקטרינת השימוש ההוגן. הגנת השימוש ההוגן אינה יכולה לעמוד לנתבעת.

יצירתו של התובע הופיעה במיצג של הנתבעת אך לא באופן אקראי או אגבי אלא בכוונת מכוון. אין מדובר בשימוש אגבי, אלא בשימוש מהותי ומכוון. הנתבעת טענה עוד כי עומדת לה הגנת "מפר תמים", שכן פעלה בתום לב ומבלי שידעה כי לתובע מוקנות זכויות היוצרים בצילום. סעיף 58 לחוק עומד למי שלא ידע ולא חשד כלל בקיומה של זכות יוצרים ביצירה בה השתמש. גרסתה של הנתבעת היא כי הצילום "אותר" ו"נלקח" על ידה מאתר זר, כשהיא אינה נושאת את החתימה של התובע וכי הנתבעת לא הייתה יכולה לאתר בשום דרך את זהות הצלם.

האם עשיית שימוש בצילום שנלקח מאתר זר ברשת, כשזהות יוצרו אינה ידועה, היא בגדר שימוש בתום לב? התשובה שלילית. אמצעים רבים עומדים לפני גופים בכדי לרכוש צילום בדרך המלך ולשלם את תמורתו. הפניה לאתר זר, "חינמי", ונטילת הצילום ממנו, ללא ביצוע ניסיונות סבירים לאיתור בעל זכות יוצרים ביצירה, שקולה כנגד עצימת עיניים מכוונת שאינה מקימה הגנת מפר תמים. דווקא הקלות בה ניתן ליטול צילומים ותמונות מתוך אתרי אינטרנט שונים, קל וחומר אתרים "חינמיים" ו"עמומים", מחייבת כל אחד במשנה זהירות.

העתירה לצו מניעה לגבי העבר אינה ישימה. עם זאת ניתן בזאת צו קבוע הצופה פני עתיד, לפיו בכל פרסום עתידי של יצירת הנתבעת המכילה את הצילום של התובע, תתווסף הערה בדבר זכויותיו כיוצר והשינוי שנעשה על-ידי הנתבעת בחלק העליון שלו. הנתבעת תפצה את התובע ב-40,000 ש"ח ותישא בהוצאות בסך 25,000 ש"ח. 

ראוי היה שלא להשתמש בכינוי "תובע סדרתי", שאבק זלזול נלווה אליו. העובדה שהתובע נלחם בנחישות רבה כדי למנוע הפרת זכות יוצרים ביצירותיו, אינה עומדת לגנותו אלא לזכותו. במיוחד על רקע מצב לא פשוט של אי כיבוד זכות יוצרים השורר במקומותינו. באין רשות אחרת, על בית המשפט לעמוד בפרץ.