ת"א 62854-01-19 שלום נ' דנה קוסמטיקס בע"מ ואח'

התובעת לא תוכל להעיד ב-VC אף שהגעה לישראל תפגע בבקשתה לגרין קארד (החלטה, שלום ת"א, השופטת הדס פלד, 16.3.2020):

העובדות: בקשה לגביית עדות באמצעות היוועדות חזותית (Video Conference). המבקשת הגישה נגד המשיבים תביעה כספית שעניינה זכויות השיווק במותג קוסמטיקה. המבקשת הגישה תצהיר עדות ראשית וביקשה כי עדותה תיגבה במקום מגוריה בארה"ב בהיוועדות חזותית. לטענתה, שגובתה בחוו"ד מומחה, במידה ותצא מגבולות ארה"ב תסוכל בקשתה לגרין קארד. המשיבים התנגדו לבקשה.

נפסק: הכלל הוא כי העדת עדים נעשית לפני בית המשפט הדן בעניין בישראל. הפסיקה הכירה באפשרות לגביית עדות באמצעות היוועדות חזותית, על בסיס סעיף 13(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. על המבקש להוכיח כי פנייתו לביהמ"ש נעשתה בתום לב; העדות רלוונטית לשאלות השנויות במחלוקת; קיימת סיבה טובה המונעת הגעת העד לחקירה בביהמ"ש [עניין לוינגר - רע"א 1920/12].

עם חלוף הזמן קיימת נטייה להקל בישומם של כללים אלה, נוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות ובמקרים רבים נקבע כי כאשר אין אפשרות להביא את העד לבית המשפט, יש להתיר את העדות באמצעות היוועדות חזותית [עניין רייפמן - ע"פ 7900/11]. אולם, נקודת המוצא לדיון היא עדיפותה של גביית העדות בין כתלי ביהמ"ש. אין תחליף להתייצבותו הפיזית של עד בביהמ"ש לעדות לעניין בחינת מהימנותו. השימוש במצלמות וידאו עלול להטיל מגבלות שונות על האופן בו נערכת החקירה הנגדית ועל היכולת של ביהמ"ש להתרשם באופן מלא מן העד [עניין י. דורי - רע"א 3810/06].

המבקשת היא התובעת ויוזמת ההליך, עדה מרכזית ומהותית. היא העדה היחידה לעניין המו"מ שלטענתה הבשיל לכלל הסכם מחייב. הפלוגתות בין הצדדים ידרשו הכרעה המבוססת על מהימנות. בפסיקה נקבע כי כאשר מדובר במבקש שהוא התובע ויוזם ההליך, רק במקרים יוצאים מגדר הרגיל ניתן לאפשר חריגה מן הכלל. טעמיה של המבקשת אינם מצדיקים הימנעות מהגעה למתן עדות בישראל. הבקשה נדחתה ללא צו להוצאות.