ת"צ 39059-05-19 GoDaddy.Com, LLC נ' לוי

GoDaddy צריכה לצפות כי תיתבע בישראל בשל נזק ללקוחותיה הישראלים (החלטה, מחוזי ת"א, השופטת יעל בלכר, 3.4.2020):

העובדות: בקשת המבקשת (הנתבעת) לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום שניתן למשיבה (התובעת) במעמד צד אחד. הנתבעת היא חברה זרה המספקת שירותי רישום שמות מתחם ואירוח אתרים. התובעת הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד הנתבעת, בטענה כי הנתבעת גבתה מלקוחותיה בישראל מס בשיעור 17%, שלא כדין ומבלי שהיא מעבירה את הסכומים שגבתה לרשויות המע"מ.

לאחר הגשת התביעה הודיעה הנתבעת כי מדובר בגבייה שיסודה בטעות, שנמשכה מספר חודשים, וכי השיבה ללקוחותיה (לרבות התובעת) את הסכומים שנגבו ושבגינם הוגשה התביעה. הנתבעת טענה כי בנסיבות אלה התייתרה התביעה ואין עילה להמצאה מחוץ לתחום. 

נפסק: אין מקום לביטול היתר ההמצאה ויש להותירו על כנו ולהקנות לביהמ"ש סמכות שיפוט. הדיון בטענות הנתבעת מקומו בבקשת האישור ואין להקדים את הדיון בהן לשלב ההמצאה. קמה עילה להמצאה בעת הגשת התובענה ויש לאפשר לביהמ"ש לקנות סמכות ולברר אם אמנם, כנטען, הושבו הכספים לכל חברי הקבוצה והתובענה התייתרה או מוצתה; וכן, לדון בשאלת הזכאות של התובעת לגמול וזכאותם של באי כוחה לשכ"ט.

הנטל המוטל על תובע, המבקש היתר ההמצאה מחוץ לתחום, הוא להוכיח את קיומם של התנאים למתן היתר ההמצאה והוא ממשיך לרבוץ על כתפי התובע גם בבקשה לביטול ההיתר שניתן. לצורך עילת ההמצאה, התובעת הסתמכה על תקנות 500(7) ו-500(7א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (תובענה המבוססת על מעשה או מחדל בישראל ותובענה המבוססת על נזק שנגרם לתובע בישראל ממוצר או משירות או מהתנהגות של הנתבע). במקרה דנן התנאים מתקיימים.

על התובעת להוכיח קיומה של עילת המצאה לפי תקנה 500 ברמת הוכחה של 'תביעה הראויה לטיעון' ועליה לשכנע כי התובענה מעוררת "שאלה רצינית שיש לדון בה". צודקת התובעת בטענתה כי נותרו שאלות שיש לדון בהן גם לאחר הודעת הנתבעת על ביצוע ההחזרים. ברי כי קמה עילה להמצאה בעת הגשת התובענה והבקשה לאישור, מעבר לרף הנמוך הנדרש, ויש לאפשר לביהמ"ש לקנות סמכות שיפוט ולברר אם אמנם, כנטען, הושבו הכספים לכל חברי הקבוצה.

לפי הפסיקה אכן קיימת אפשרות סבירה כי אם יתברר שאומנם הוחזרו מלוא הכספים והתייתרה התביעה, היא לא תאושר כתובענה ייצוגית. אך אין זו התוצאה היחידה האפשרית, ותיקון מחדלי העבר אינו מהווה בכל מקרה בסיס לדחיית בקשת האישור. 

על אף ניסיון הנתבעת להרחיק עצמה ממתן השירותים בישראל, עולה כי הנתבעת מנהלת אתר שפונה לקהל הישראלי או לכל הפחות, קיימת מודעה הפונה לקהל בישראל, בשפה העברית, תוך ציון המחירים בשקלים ומספרי טלפון לתמיכה בעברית. די בכך כדי שתהא לנתבעת הציפייה כי יכול שיוגשו בישראל תביעות כנגדה, ככל שייגרם נזק למי מלקוחותיה הישראליים. אין מקום לטענה כי ישראל אינה הפורום הנאות לדון בתביעה. אין מקום לביטול היתר ההמצאה.