ת"א 37366-11-13 בר-מכר נ' אשכנזי

תביעות הדדיות על פרסומים בפייסבוק שעניינם יחסים רומנטיים בין צדדים, גירושין ופרידה (פסק-דין חלקי, שלום חיפה, השופט אורי גולדקורן, 23.1.2020):

העובדות: תביעה ותביעה שכנגד בגין פרסום לשון הרע (הכרעה בשאלת החבות). ברקע לפרסומים בפייסבוק נשוא התביעות עומדים יחסים רומנטיים בין צדדים, גירושין ופרידה. הפרסומים והתביעות עוסקים ב-5 דמויות: הילה (התובעת והנתבעת שכנגד), ליזה (הנתבעת והתובעת שכנגד), דרור, דנה ויוסי.

תחילה היו דרור וליזה נשואים זה לזו, ויוסי היה בן זוגה של דנה. אח"כ התגרשו דרור וליזה, ודרור היה לבן זוגה של הילה. יוסי ודנה התגרשו אף הם, ויוסי היה לבן זוגה של ליזה (גרושתו של דרור). בהמשך פרסמה ליזה בפייסבוק פרסומים בגנות הילה (בת זוגו החדשה של דרור) וחברתה דנה, ואילו דנה והילה פרסמו בפייסבוק פרסומים בגנותה של ליזה (בת זוגו החדשה של יוסי).

נפסק: תביעת הילה ביחס לפרסומיה של ליזה - ארבעת הפוסטים שפרסמה ליזה חורגים מתוכן רדוד, ירוד ובוטה שהפך לסימן היכר של רבים מהגולשים בישראל בפוסטים, בתגוביות וברשתות החברתיות. פרסומם עלול להשפיל את הילה, לעשותה מטרה לבוז ולעג ולפגוע בה בקרב בני משפחתה, מעגל חבריה ועמיתה לעבודה. הם פוגעים בליבת זכות היסוד של הילה לכבוד. הם מהווים "לשון הרע". הטענה כי הפרסומים הוסרו בחלוף פרק זמן קצר אינה מעלה או מורידה בכל הנוגע להיותם "לשון הרע". הטענה לפרסום לשון הרע בעידנא דריתחא או ב"רגע של טירוף" אינה מהווה טענת הגנה לפי חוק איסור לשון הרע. הגנת תום הלב אינה יכולה לעמוד.

תביעת ליזה ביחס לפרסומיה של הילה - לא הוכחה טענתה של הילה לפיה הפרסומים לא כוונו נגד ליזה אלא התייחסו לקבוצת נשים. העובדה שליזה לא צוינה בשמה בפרסומים של הילה אינה מלמדת שהיא נותרה אנונימית. הכינויים בפרסומיה של הילה מהווים "לשון הרע" ובניגוד לנטען, אין מדובר ב"זוטי דברים" אלא בעלבונות קשים הפוגעים עמוקות בכבודה של ליזה. שלושה מבין ארבעת הפרסומים מהווים לשון הרע ואין הם נהנים מהגנה לפי החוק.