תב"כ 36/23 עזרא נ' טלזר 019 שירותי תקשורת בינלאומיים בע"מ ואח'

הלכת רמי מור אינה חלה בדיני בחירות (החלטה, ועדת הבחירות המרכזית, השופט ניל הנדל, 1.3.2020):

העובדות: עתירה לצו מניעה לפי סעיף 17ב לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959. עניין העתירה במסרונים אנונימיים שנשלחו, לטענת העותר, בניגוד לדין. בעתירה נתבקש להורות למשיבה 1 לחשוף את זהות הגורם ששלח באמצעותה את המסרונים ולהורות לאותו גורם להימנע ממשלוח המסרונים. עניין ההחלטה בשאלת חשיפת זהות הגורם ששלח את המסרונים.

העותר טען כי המסרונים נשלחו ככל הנראה על-ידי גורם אלמוני שהתחזה למשיבה 3 (הליכוד) והם נועדו להפחיד את קוראיהם כי דלף מידע אודותיהם. העותר טען כי המסרונים מכילים תעמולת בחירות ולכן עליהם להיות מזוהים, לפי הוראות חוק הבחירות ועניין ישראל ביתנו [תב"כ 27/21].

נפסק: תעמולת בחירות המפורסמת בתקופת הבחירות חייבת להיות מזוהה, לרבות בפרסומי תעמולה ברשת האינטרנט והרשתות החברתיות. כך גם לגבי מסרונים. בניגוד לטענת המשיבה 1, נראה כי המסרונים במקרה דנן מכילים תעמולת בחירות. פרסום יהווה תעמולת בחירות אם האפקט הדומיננטי שלו, מנקודת מבטו של הבוחר הסביר, מהווה ניסיון להשפיע על הבוחר. 

המסרונים נשלחו ימים ספורים לפני הבחירות ותוכנם החיל מסרים שנועדו, על-פני הדברים, לפגוע במשיבה 3 על-ידי כך שמקבלי המסרונים יסברו כי מידע על אודותיהם דלף כתוצאה מהתנהלות המשיבה 3. זו התנהלות העולה לכדי ניסיון להשפיע על הבוחר שלא להצביע למשיבה 3 . מכאן שעסקינן במסרונים המכילים תעמולת בחירות. 

המשיבה טענה עוד כי אין להעביר לעותר את זהות שולח המסרונים, הואיל והוא מעוניין במידע לשם הגשת תביעה אזרחית ולא כדי להגביל תעמולת בחירות פסולה. ראשית, נראה כי בגדר טיעון זה מנסה המשיבה להחיל את הלכת רמי מור [רע"א 4447/07] תחת המטריה של דיני הבחירות. הלכה זו קבעה, בהקשר של דיני לשון הרע, כי לא ניתן להורות לספקיות אינטרנט לגלות נתוני משתמשים. אלא שהלכה זו אינה רלוונטית לדיני הבחירות וסוגיה זו כבר נדונה. מדובר במטריות שונות זו מזו במצב החוקי, בתכליות, באיזונים הנדרשים ואף בהיבט הטכני של הדברים.

שנית, העובדה שעותר מסוים עשוי להגיש תביעה אזרחית בעתיד, אינה מעלה ואינה מורידה מכך שיש לאכוף את האיסור לפרסום תעמולת בחירות לא מזוהה. די בכך שהעותר יוכיח שהמסרונים מהווים תעמולה אסורה, על מנת שהאינטרס הציבורי והתכליות שבבסיס דיני התעמולה, יצדיק את חשיפת זהות השולח. המשיבה 1 תגיש הודעה הכוללת את זהות ופרטי הגורמים שהעבירו באמצעותן את המסרונים מושא העתירה, במעמד צד אחד, לידי יו"ר הוועדה בלבד.