בצ"א 35877-05-19 מדינת ישראל נ' מפעיל אתר האינטרנט www.1800800.co.il ואח'

החוק אינו מסמיך את ביהמ"ש לתת צו שיחסום את הגישה לטלגרם, אלא רק אתרי אינטרנט (החלטה, מחוזי ת"א, השופט בני שגיא, 23.12.2019):

העובדות: האם ניתן לראות באתר המפרסם תמונות של נערות ליווי ומידע עליהן, ללא מספרי טלפון ליצירת קשר, הפועל בצמוד לערוץ טלגרם המפרסם את מספרי הטלפון, שאליו הופנו בעבר גולשי האתר ושמפנה כעת לאתר הנדון – כפרסום בדבר מתן שירותי זנות האסור על פי חוק העונשין? האם עקב כך יש להורות על הגבלת הגישה האתר? 

השאלות נידונו במסגרת בקשה למתן צו הגבלת גישה לאתר 1800800,מכוח סעיף 2(א)(1) לחוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, התשע"ז-2017. המשיבות 2-5 הן ספקיות גישה לאינטרנט. המבקשת טענה כי האתר מפרסם שירותי זנות של בגירים, בניגוד לסעיף 205ג(א) לחוק העונשין, ולפיכך יש להורות הגבלת גישה אליו. המשיב ביצע תיקונים שונים באתר לאורך ההליך וטען כי האתר בתצורתו הנוכחית אינו מבצע כל עבירה. המבקשת טענה כי העבירה מתגבשת משילוב הפלטפורמות של הטלגרם והאתר.

נפסק: חוק הסמכויות נועד לתת בידי גורמי אכיפת החוק ובתי המשפט ארסנל כלים אפקטיבי, שיסייע להם במאבקם בפשיעה הפושה בזירה האינטרנטית, ודרך כך להגן על הציבור מפני הזמינות ההולכת וגוברת של צריכת שירותים ומוצרים בלתי חוקיים בזירה זו. סעיף 5 לחוק עורך את האיזון בין הזכויות והאינטרסים של הצדדים המעורבים בהליך, ומונה את השיקולים השונים שעל ביהמ"ש לשקול בבואו לתת צו. אין מדובר ברשימה סגורה. טלגרם היא אפליקציה להעברת מסרים מיידים ותקשורת קולית באינטרנט, המאפשרת התקשרות אנונימית ומוצפנת בין המשתמשים. האפליקציה מאפשרת הן את פרטיות התכנים המועברים בה, והן את אנונימיות המשתמשים בה.

ניתן לראות באתר כמפרסם שירותי זנות. אין חולק כי האתר פרסם בעבר בצורה ברורה וגלויה שירותי זנות וצבר לעצמו מוניטין כאתר שמפרסם שירותים מסוג זה וקהל לקוחות קבוע. לאחר שהוגשה הבקשה, תיקן המשיב תיקונים מינוריים באתר והסיר את מספרי הטלפון, אך במקביל השאיר את המספרים באתרים אחרים בבעלותו, שהפנו האחד אל השני במעין "שרשרת". הגם שהאתר לא פירסם ישירות כבעבר את מספרי הטלפון, הוא הזמין את המעוניינים להשאיר פרטים. גם יתר הדפים המלמדים על השירותים שמעניקות נערות הליווי, נותרו על כנם.

לקוחות האתר, שלא מצאו את מספרי הטלפון, התוודעו לקישור "הטלגרמי" באופן שניתן היה להבין כי מדובר בפלטפורמה חלופית, דרכה יוכלו להמשיך ליצור קשר עם נערות הליווי. המשיב ביצע מספר תיקונים ושינויים, שאין מטרתם להפסיק את הפעילות העבריינית אלא להעבירה לאפיקים אחרים, החורגים מגדרי החוק וכך מאפשרים את עקיפתו ואת המשך ביצוע העבירה.

טענת המשיב כי יש לחסום את ערוץ הטלגרם, ולא את האתר, ממחישה את היכולת לבצע בקלות מניפולציות טכנולוגיות כאלה ואחרות על מנת לצאת מגדרי החוק. החוק אינו מסמיך את ביהמ"ש לתת צו שיחסום את הגישה לפלטפורמת הטלגרם, אלא רק אתרי אינטרנט, וכלל לא ברור אם מבחינה טכנולוגית ניתן לעשות כן. המשיב ניצל את ההזדמנויות שהוענקו לו לתיקון האתר, על מנת למשוך לקוחות פוטנציאלים לפלטפורמה נוספת ולהמשיך בביצוע הפעילות העבריינית האסורה.

הגבלת הגישה לאתר חיונית למניעת המשך ביצוע העבירה, מן הטעם שהאתר משמש כקטלוג חי המשלים את ערוץ הטלגרם של האתר, דרכו ניתן ליצור קשר עם נערות הליווי, ומן הטעם שהאתר כשלעצמו מציג תמונות ומידע אודות הנערות ומזמין את הגולשים לפנות אליו לקבלת הצעות לפגישה עמן. השיקולים השונים הקבועים בחוק תומכים בהגבלת הגישה לאתר. הבקשה התקבלה. ספקיות הגישה יגבילו את הגישה לאתר ברמת ה-DNS.